אנא עיזרי לי לעזור לאמא היקרהשלי שכבר לא אמא שלי..

שלום רב! כפי שאת רואה,שעה מאוחרתת מאוד בלילה ואני מסתכלת על חומר רפואי בנוגע למאניה דיפרסייה. הסיפר של אימי שחולה ואובחנה ע"י 3 - 4 פסיכיאטרים הינו מאניה דיפרסיה. הבעיה הרצינית היא שהיא לא מתאזנת עם הכדורים או יותר נכון שהיא כבר לא מאנית אלא בדכאון אך גם אינני יודעת להגדיר האים חוסר חשק וחוסר מצב רוח הוא דיכאון? חשוב לציין שזה נשאל מהסיבה שבכל התקופה הזו של כמעט שנה, עם כדורים אחרים של מייצבים היא איננה הייתה מתקלחת וגם לא אוכלת ובוכה המון וכעת צורכת למיקטל וזיפרקסה וכעת היא במצב שהיא אכן מתקלחת לא בוכה , לא רועדת כתוצאה מחרדה אלא רק רעד קל בידיים.(האים זה מהכדורים) חשוב לציין שכבר החליפו לה נראה לי כבר את כל המייצבים ולצערי אני לא רואה שיפור גדול. אני היא זו שהמליצה לה ולקחה אותה לאבחון פסיכאטרי ועל כן ממש כואב לי שמאישה שמחה הפכה אימי לאשה כזאת עצובה בלי חשק לחייך או לצאת מהבית בכלל . זה מצריך ממני אנרגיות מטורפות. מיותר לציין שזה לא עוזר . ובכלל קשה לי אפילו לחשוב על זה אבל אם היא תפסיק את התרופות , היא פשוט תחזור למצב שהיה לה קודם לכן? שמחה וזהו ? או שזה כבר אבוד כי כבר התחילה טיפול כבר חצי שנה בתרופות. אימי איננה מאמינה כלל בתרופות והאמת שלמרות אהבתי לתחום פסיכטריה /פסיכולוגיה אני כבר סקפטית לגבי זה. בתודה מראש, אודהה על תשובה מפורטתת ממך, וסליחה על אורכה של ההודעה, נטלי.

שלום רב, אמך פנתה לפסיכיאטר כי מצבה הנפשי היה לא טוב, והיא אובחנה כסובלת מהפרעה ביפולרית - מניה-דפרסיה, שזאת מחלה כרונית. במידה והיא תפסיק את הטיפול התרופתי מצבה עלול להידרדר שוב, וזאת בגלל המחלה ולא בגלל תרופות. עם זאת, התרופות עוזרות לה. אומנם באופן חלקי. על הפסיכיאטר המטפל להתאים לה טיפול תרופתי אופטימלי איתו היא תוכל לחיות ולתפקד בצורה סבירה. בברכה, דר' י. בייטלמן