קושי בלתי נשלט לקום בבוקר

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

22/04/2010 | 20:16 | מאת: יותם

שלום רב כבר שנים רבות שאני מתקשה מאד לשמור על שעות שינה וקימה נכונות ולארגן זמן נכון. עוד מקדמת דנא מגילאי בית הספר היסודי,חטיבה ותיכון הייתי מאחר ומבריזן כפייתי. תקופות ארוכות הייתי בעל כרחי נאלץ לדחות את הלימודים באופן אוטומטי בשעה-שעתיים והיו תקופות בתיכון שכלל לא הייתי מגיע ללימודים. פשוט לא הייתי מצליח לקום בבוקר, וגם הייית מתנהל מאד לאט ולא מארגן את הזמן. גם לאחר הבית ספר במשך שנים החלטתי עשרות אם לא מאות פעמים לשים קץ לתופעה ולקום בבוקר בזמן ("מחר אפילו אם יתהפך העולם אני קם ב7:00!") וכ"כ הרבה פעמים אכזבתי את עצמי ונוכחתי לדעת שאני לא שולט בזה. גם כיום בהיותי סטודנט אני מבטיח לעצמי כל פעם מחדש שאני הבעל בית על עצמי וכל פעם מחדש קם מאוחר (מבחינתי אפילו 10 בבוקר זה מאוחר) וכל הסדר יום נדפק! כידוע השעה שבה קמים משפיעה על כל הסדר יום אציין שהיו תקופות של נסיגה שהם הצלחתי לקום מוקדם, אבל באופן כללי עדיין אני לא מצליח להשתלט על נושא זה של שעות שינה וקימה (גם לגבי שעות הליכה לישון, אני יכול להבטיח לעצמי עד מחר שאני הולך לישון ב23:00 אבל ברגע שאני מתיישב מול האינטרנט אפילו שעה לפני אז אני כאילו מתנתק לגמרי ומאבד שליטה על התחייבותי) אציין שבתור אדם שלוקח ריטלין מצאתי פטנט להשתלט על התופעה, והוא שכשאני קם בלילה לפנות בוקר להשתין אז אני נוטל מייד כדור ריטלין, ואז כשעה אחר כך אני מתעורר באופן אוטומטי בלי קושי (כידוע ריטלין זה סם ממריץ ומעורר). אבל אני חושש שזה לא בריא ולא יעיל לעשות כך בקביעות. כמו כן אציין כשכבאמת חשוב לי לקום מוקדם, וכגון אם ארוויח סכום גדול של כסף או אם אדם חשוב מחכה לי אז אני כן אצבור כוחות ואקום מוקדם, אבל סתם ככה זה לא בשליטתי. בקיצור אני חסר אונים ולא יודע מה לעשות. הבעיה הזאת פוגעת לי בכל הסדר יום ובלימודים, ואני מרגיש שאני לא שולט בזה. מה כדאי לעשות בנידון?

24/04/2010 | 23:24 | מאת: ד"ר אילן טל

שלום רב, הייתי ממליץ להבדק במעבדת שינה. בברכה, ד"ר אילן טל www.drtal.co.il

26/04/2010 | 22:11 | מאת: דנה לא קמה

לדעתי הלא מקצועית זה תסמין של דכאון קיומי שרק מחמיר עם השנים. אצלי גם ענינים חשובים ומפגשי תה עם נשיא המדינה יאלצו להתעכב, לעבודה אני מגיעה במוניות וכל בוקר מתפללת שיחרב העולם רק שלא אצטרך לקום. אני הייתי ממליצה על טיפול רגשי כי אם אין משמעות לחיים בשביל מה בכלל לקום. אבל זו רק דעתי הלא מקצועית. לי גם טיפול רגשי לא עזר.

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה