חייב עזרה, לפני ועדת שיחרור

התגייסתי לפני כשלושה חודשים וחצי לצה"ל , ומאז אני סובל קשות. אני הומו,וגר בחנות עם משפחתי והמצב הכלכלי מאוד קשה. עברתי טראומה בילדות וקשה לי לישון שלא בבית. מאז שאני בצבא המצב הנפשי שלי התערער ,ובמקום לעזור לי הצבא החליט להוציא אותי כי כשביקשתי עזרה אמרו לי הצבא הוא לא תוכנית כפי בקשתך. קשה לי לישון בבסיס בגלל שאני קשור לאמא שלי ובגלל המצב בבית שאני חושב עליו כל הזמן, הסיוע היחידי שאני מקבל זה 120 ש"ח בחוגר ות"ש 3 ככל הנראה , אך זה לא מספיק ואני לא חושב שמישהו עפ"י ראות עינוי יכול להחליט מה אני אמור לקבל ומה לא, אני גר פאקינג בחנות, אני לא חי חיים נורמלים. מגיל צעיר אני עובד ועוזר בפרנסת המשפחה, ובגלל גיוסי נאלתי להפסיק לעבוד לאלתר. כרגע אין לי תעודת בגרות מלאה כי היה לי קשה לפרנס וללמוד גם יחד , וגם בגלל המצב החברתי שנקלעתי אליו מדי פעם עקב היותי הומו, דברים שנעשו לי בגיל מאוד צעיר ולאורך השנים שהגעתי למצב שאני חושד באנשים ואין לי אמון, במיוחד עבודה עם גברים שקשה לי להיקשר ולהיות איתם בקשר. ירדתי במשקל ואין לי רצון לצאת ולהנות עם החברים , אין לי תיאבון ובא לי לישון כל הזמן , יש לי הרבה כאבי ראש בזמן האחרון. קשה לי להתרכז בקורס עקב כל הסיבות האלה ועקב הסיבה הפיזית שאני מאוד שברירי ועדין, ודברים פיזיים פשוט גדולים עלי ואני לא מסוגל כי אני מאוד חלש והקורס שבו הכניסו אותי הוא פיזי ועם מלא חומר ומחשבה. ביקשתי לא לעשות קורס, אך אמרו לי שזה לא אפשרי , ביקשתי משהו משרדי ואמרו לי שגם זה לא אפשרי , ביקשתי לישון בבית וקיבלתי 3 ימים בבית, אבל זה לא מספיק כי אני צריך לישון כל יום בבית, אני לא מסוגל אחרת. הפסיכיאטר הצבאי הציב בפני כמה דברים : 1. טיפול תרופתי 2. חצי שנה שיחרור על 24 שיכול להיות שרוב הסיכויים להשתחרר על 21 נפשי אני לא רוצה טיפול תרופתי כי אני לא מאמין בזה, ואני לא חושב שאני משוגע שצריך תרופות. אבל אני מאוד מפחד להשתחרר עם כמה שקשה לי , אחרי שהביאו לי את טופס הועדה אני בחרדות ולא יודע מה לעשות , אני פוחד מהעתיד, במיוחד כשאני רוצה לפנות לרקע מוסיקלי ועושים המון בעיות עם זה, במקום לעזור לי מעמידים בפני החלטה או להישאר איפה שאני או להשתחרר, ככה זה נראה. אני לא יודע מה לעשות ואני מפחד נורא, אני מרגיש שיש לי מטען גדול והוא רק גדל עם הזמן, ואני מפחד כ"כ , יש בי תחושה שקשה לי להסביר אותה.

שלום רב, הדבר היחיד האפשרי הוא לשוחח שוב עם הפסיכיאטר הצבאי. בברכה, ד"ר יובל בן אמנון www.drtal.co.il