משקרת

שלום רב, אני לוקה בדכאון ונוטלת ציפרלקס מאז ספטמבר. אין לי מושג למה אבל יש לי צורך לשקר כל הזמן. חלק מהשקרים הם כדי להימנע מהתמודדות וחלקם לא ברורים לי. אני מנסה להפסיק לשקר אבל קשה לי.

שלום רב, לא ברור האם השקרים היו מאז ומתמיד, האם הם החלו עם הדיכאון או שהחלו לאחר התחלת הטיפול. לא ברורה לי כוונתך כשאת אומרת "בריחה מהתמודדות" או "חלקם לא ברורים לי". אם תביאי דוגמאות יותר מוחשיות אוכל לנסות להבין מה קורה לך במקומות בהם את משקרת.

כשאני משקרת כדי להימנע מהתמודדות אני מתכוונת לכך שכשמסיבה כלשהי אני צריכה להיעדר מהעבודה אני ממציאה מחלה או דרמה כלשהי שלא ניתן להתווכח איתה כשהסיבה האמיתית יכולה להיות מוצדקת כשלעצמה כמו ללכת לביטוח לאומי או דברים שבאמת ניתן לסדר רק בבוקר אבל לא רוצה שינסו להתווכח איתי או כשאני לפני מחזור ואז תחושת הדיכאון מאוד מתעצמת וגם עייפות בלתי ניתנת לריסון, ירידה בלחץ דם ואז אני מספר בעבודה שאני או אחד מילדיי חולה. בשקרים הלא מוסברים שלי אני פשוט מספרת או "מגזימה" את סיפור חיי או ממש ממציאה פרטים. אני לא חושבת שהייתי ילדה שקרנית אבל אני חושבת שכשהייתי בת 17 עברתי חווייה טראומטית בתחום המיני וזה פשוט "דפק" אותי לגמרי. אני מרגישה שאני אדם חולה. וזה בא לידי ביטוי בכל תחום בחיי. גם בשקרים. אני חייבת להפסיק לשקר. זה לא עומד בקנה אחד עם חלק אחר בי שהוא כנה ומודע.