הכעס ממכר

שלום ד"ר, אותי מסקרן מדוע כשאני כועס(ואני מניח שעוד אצל רבים זה ככה),אינני מעוניין להפסיק לכעוס ולעשות איזושהי פעילות מרגיעה.אני מעוניין להמשיך להישאר כועס ולחשוב היטב על אותם דברים שהרגיזו אותי.מדוע הרגש השלילי הזה כל כך ממכר?

מיכה שלום, שאלה מעניינת, ששייכת יותר לתחום הפסיכולוגיה ולאו דוקא לפסיכיאטריה, אבל אנסה לענות כמיטב הבנתי. כעס הוא רגש טבעי, ויש לו תפקיד הן ברמה האישית והן ברמה החברתית. בלי כעס אנו נשאר אדישים, לא ננסה לשנות דברים שמפריעים לנו, ואנחנו כפרטים, וגם החברה ככלל- לא נתפתח. תרבויות שונות ייחסו לכעס תפקיד הרסני, ולעיתים בצדק. עודף כעס הוא מסוכן והרסני. מכאן נוצרו בהרבה תרבויות ערכים הדוגלים בביטול הכעס. "זה לא טוב לכעוס". הקיצוניות הזו מאד בעייתית- אבל היא חילחלה לערכים של רבים מאיתנו. מעבר לזה, הרבה פעמים הכעס מופיע כשאנו בעצם כועסים על עצמנו אבל משליכים את הכעס על האחר. למשל- הורה שילדיו לא מכינים שיעורים, בניגוד להסכם שעשה איתם רק לפני יומיים. ההורה בעצם כועס על עצמו- על הכשלון להביא את ילדיו לכך שיעמדו בסיכום עימם. אבל כיוון שלרוב האנשים קשה לכעוס על עצמם- הוא משליך את הכעס על ילדיו ומאשים אותם. כיוון שבאיזשהו מקום בפנים הוא חש שגם הוא לא בסדר אבל לא מסוגל להודות בפני עצמו בכך- הוא צריך להעצים ולהשאר עם הכעס כדי לחוש "יותר צודק". לסיכום- א. זה בסדר לכעוס. ב. אם אתה ממשיך לכעוס, בדוק האם אולי אתה באיזשהו מקום כועס על עצמך. ותלמד לסלוח לעצמך- כולנו בני אדם....