מבקשת חוות דעתך

דר שלום רב , חמותי ניצולת שואה מאושפזת חודש ימים בפסיכיאטריה. היא בדכאון ומקבלת כדורים וטיפול במגנט. כרגע מצבה עדיין לא טוב. במשך 34 שנות נישואי לא היה בינינו קשר חם. גם ילדי די מסויגים ממנה. היא לא בקרה בביתנו מעולם. חיה בקמצנות כרונית נוראה ואינה חברותית. השבוע נמסר לבעלי בבית החולים שכדאי לקחת אותה הביתה לשבת היא זקוקה להשגחה צמודה. מאחר ובעלה מאד מבוגר אמרו לו שיקח אותה אלינו הביתה שתהיה באוירת משפחה. אצלי גרים כרגע ביתי וחתני האם עכשיו תהיה זו אוירה משפחתית..? הילדים נרתעים ממנה אני מעולם לא הייתי טובה בשבילה, האם זה הטיפול המתאים שיצליח? בעלי מתעקש שהיא צריכה משפחה. האמנם? עכשיו? מצפה לדעתך, תודה.

שלום רב, צר לי על התשובה המאוחרת. אני הייתי ממליץ לכם לבוא ביחד למחלקה ולשוחח עם הרופא המטפל או עם העובדת הסוציאלית ולתאר להם את הרקע, ולח%