הפסקת תרופות

אחי חולה סכיזופרני משנת 2002 ואושפז עקב דקירת שכנו ואלימות היה מאושפז כ 9 חודשים ושוחרר(בן 44 וגר לבד) מאז כל שנה לערך הוא מפסיק על דעת עצמו לקחת את הכדורים מצבו מידרדר ,שומע את אלוהים,מתבודד המון ואף מאיים על שכניו בגלל שמפריעים לו. אני כאח היחיד שלו(ההורים נפטרו)נתקל בבעיות רבות ע"מ לגרום לאישפוזו כל פעם מחדש כעקרון הוא לא מסכים לטיפול התרופתי ותמיד מנסה לחפש משהו טיבעי ולא כימי כיום מאופז שוב(בפעם הרביעית או החמישית)והוא כבר מכיר את כל הנוהלים והחוקים ומתנהג למופת בבית החולים (מאופז כשבועיים ועדיין אני רואה סימניים של פסיכוזה) והם כבר מדברים על שיחרורו. שאלתי היא:אך אפשר לכפות על החולה לקחת תרופות באופן סדיר ותמידי ולא לתת לו את האפשרות להפסיק את הטיפול וזאת עקב ההיסטוריה של הפסקות. בבית חולים הוא מספר שימשיך לקחת והכל בסדר ועושה הצגה גדולה אך לאחר חצי שנה עד שנה מפסיק שוב.

שלום רב, קיימת אפשרות לטיפול מרפאתי כפוי. במסגרת זו המטופל מחוייב להגיע לטיפולים וביקורות במרפאה פסיכיאטרית, ואם לא הוא מסתכן בהחזרה לאישפוז. ניתן גם לתת לו טיפול בזריקות אחת לשבועיים-שלושה, כך שזה מבטיח המצאות התרופה בגוף, ולא לסמוך על כך שיקח את זה בעצמו. בהצלחה.