חרדות אצל ילד בן 4

שלום רב האחיין שלי בן 4, מתגורר במושב בצפון הארץ עם הוריו ואחיו הצעיר לצד ביתם של סבו וסבתו, לציין כי מעגל התמיכה המשפחתי חזק ורחב. בתקופה האחרונה הוא מגלה סימני חרדה מדברים שונים לדוגמא: אינו מוכן ליסוע בקיץ לבריכה או להתרחץ בים (או אפילו להגיע לחוף הים עם המשפחה) מחשש כי המציל יעיר וישרוק לו (לאחר אירוע בו המציל בבריכה שרק לו להתקרב אל שפת הבריכה). בשבוע האחרון- וזו תופעה יוצאת דופן אצלו- הוא אינו מוכן ליסוע ברכב המשפחה ולצאת מהמושב, אפילו לחברים במושב השכן, או לטיולים משפחתיים לרגל החופש הגדול. הוא מסרב בכל תוקף ומתרץ תירוצים שונים (הוא פיקח מאוד) לחוסר מוכנותו לנסיעה. בדר"כ הוא מאוד אוהב נסיעות ופעילות. מדובר בילד פעיל מאוד, פיקח ושמח. לציין רק כי בקיץ שעבר, במהלך המלחמה, נאלצה המשפחה להגיע אלינו לת"א מפאת הקטיושות ולכן נעדרו מהבית. הוא היה מודע לסיבת הנסיעות כמובן וחשש מההפגזות. אשמח מאוד לשמוע את דעתך על הנושא, האם יש לך רעיון במה מדובר וכיצד רצוי לנהוג? האם המשך התנהגות ונסיעות כרגיל, תוכל לתחום גם את גבולות החרדה שלו? כרגע המשפחה נמנעת מחלק מהנסיעות מאחר והדבר כרוך בכניסה לעימותים. האם אין בכך חיזוק של החרדות? האם אני בפורום המתאים? :-) תודה מראש עךל התייחסותך

שלום רב, אינני מומחה לילדים, אבל מנסיוני עם ילדים, כלל לא רע הוא לאפשר להם קצת שגיונות, כל עוד זה לא פוגע משמעותית במרקם החיים המשפחתיים, או כל עוד זה לא משהו מתמשך (חודשים רבים) שפוגע במרקם החיים האישיים שלהם. אם הגבולות הללו נחצו (ולהבנתי הם נחצו כאן) כדאי לפנות לפסיכולוג/ית ילדים. היום ילדים הרבה יותר פתוחים, וכמעט תמיד הטיפול נתפש אצלם כחוויה חיובית, מה גם שהם מכירים הרבה פעמים חברים הנמצאים בטיפול כזה או אחר. בהצלחה!