דיכאון נפשי

שלום רב, הנני אםחד הורית לשני ילדים בשנת 97 סבלתי מתופעת החרדות , טופלתי הפסקתי את הטיפול בעודי בהריון בבתי הבכורה . ומאז לא חזרתי לטיפול. מזה כשנתיים אני מרגישה צורך עז להתאבד ולעזוב הכל , אין לי חשק לחיות אין לי חשק לעשות ולא את הדבר הקטן ביותר בחיים שלי (מה שאל אופייני לי אני אדם מאוד חרוץ ופעיל ) איני מוצאת מנוח כל הזמן בוכה ללא הפסקה, כל הזמן במצב רוח כועס ו/או אדישה לחלוטין. מרגישה שכוחי אזל ואין לי שום אפשרות לקום . ניסיתי לקחת את הקסנקס 0.5 גרם לי לבחילות, לקחתי את הסרוקסט 20 מ"ג גרם לי להקאות ותחושת אי נוחות. אין לי מושג מה קורה איתי . חשבתי להתאשפז בבריאות הנפש אך אין לי את האפשרות הזו וזה מכיוון ואין מי שיטפל בשני הילדים שלי. לטיפולך הדחוף אודה

שלום רב, ישנם עוד סוגי טיפול רבים ויעילים. למשל טיפול באפקסור. במקביל כדאי להגיע למרפאה פסיכיאטרית מסודרת בשביל לקבל עזרה רב מקצועית, גם ע"י פסיכולוג וגם ע"י עובד סוציאלי. ככל שיותר גורמים יהיו מעורבים בטיפול- כן ייטב. באותו מקום תוכלי גם להתייעץ עם הצוות בעניין הילדים. אולי אתם זקוקים לעזרה נוספת בבית? המון הצלחה.