טיפול תרופתי

אחרי תלאות של כמה שנים והרבה סבל, סוף סוף נמצא הטיפול התרופתי שבאמת עוזר לי,ואני מקבלת למיקטל(100) וויפאקס(300).(אציין כי אינני סובלת ממאניה-דיפרסיה,אלא מקבלת תרופות אלה עקב דיכאון קשה וממושך שלא הגיב לנוגדי דיכאון ).ויש לי כמה שאלות: 1.האם באיזשהו שלב יש סיכוי שאוכל להפסיק את הכדורים האלה בלי להידרדר בחזרה לבור הדיכאון? ואם כן, איך יודעים מתי אפשר? 2.האם לנטילת התרופות הללו לאורך זמן רב (שנים) יש השלכות שליליות על הגוף ועל התפקודים הקוגנטיביים? 3.אם אחליט לכשהמצב יתייצב וישתפר, להפסיק את הכדורים ולהיכנס להריון, יהיו עבורי פתרונות אחרים (תרופתיים) בשבילי במידה שמצבי הנפשי יורע? תודה.

שלום רב, לצערי אינני איש בשורות. בהרבה מקרים לדיכאון יש נטיה להפוך כרוני, ולמי שיש הסטוריה דיכאונית ממושכת כמו שלך יש סיכוי של כמעט 100% לחזור לדיכאון ללא טיפול, כך שהטיפול יצטרך ללוות אותך לכל חייך. ללמיקטל תופעת לואי מוכרת של פגיעה בתיפקודים הקוגנטיביים. זה לא תמיד קורה, אבל כשזה קורה זה אינו נזק בלתי הפיך או נזק מצטבר, אלא תופעת לואי הפיכה (תאורטית- ברגע שתפסיקי את הטיפול התפקוד ישתפר). יש לזכור כי יתכן ותפקודים קוגנטיביים מסויימים נפגעים דוקא בגלל הדיכאון עצמו, ולא בגלל התרופות. כמו כן, לפני שממהרים "להאשים" את התרופות, כדאי לודא שאין סיבות אחרות לפגיעה קוגנטיבית. בעניין ההריון- מומלץ להתחיל טיפול פסיכולוגי, עדיף מסוג קוגנטיבי-התנהגותי. לפני כניסה להריון מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל שוב בעניין התרופות.