האם חרדה גנטית ואיך הייתה הרפואה היום רואה את

המצב בגטאות? ברצוני לשאול מספר שאלות: א. האם הפרעות חרדה למינהן היא תכונה גנטית? היכן ניתן לקרוא על כך בעברית והיכן ניתן להשיג ספרים בנושא? ב. עד כמה שידוע לי הרפואה רואה בחרדה ירידה ברמת הסרטונין במוח (והבנתי שעוד הורמונים - לא ממש הבנתי את זה).לגבי דכאון, יש דכאון מצבי ודכאון לא מצבי.ועכשיו לשאלתי: טבעי היה שהאנשים שחיו בגטאות בתקופת השואה יהיו דאוגים ועצובים. כנראה שבכלים של היום, הם כולם (ובמיוחד מי ששמע על מה שקורה מחוץ לגטו או שהעריך (הערכה נכונה) שטוב לא יהיה מכל המצב הזה) היו נחשבים לחולי דכאון וחרדה, ואם אז היו הכלים של היום, היו נותנים להם תרופות כמו שיש היום (אם הנאצים היו מאפשרים ......)אז מה, היו נותנים להם תרופות ולמרות המצב החמור ששרר אז הם היו מאושרים ונטולי דאגות?.... בקיצור איפה עובר הגבול בין נורמלי ללא נורמלי במצבים הללו?

שלום רב, שאלות חשובות ומרכבות, ואנסה לענות: 1. כן, לחרדה יש מרכיב גנטי, ורואים משפחות בהן יש יותר חולי חרדה ממשפחות אחרות. זה לא אומר שיש תורשה אוטומטית מאב לבנו, אבל הסיכוי לחלות עולה אם יש קרוב חולה. 2. אני מבין שאתה מחפש ספרות חצי מקצועית. אינני מכיר כל-כך. נסה לקרוא במילון המונחים שבאתר ifeelgood או בויקיפדיה. 3. הגורם לחרדה ודיכאון הוא מורכב, וכנראה לסרוטונין יש חלק משמעותי, אבל זה לא הכל, ויש עוד מרכיבים רבים לתופעה. חרדה מוגדרת כפחד מאיום פנימי ולא מאיום ממשי חיצוני, כך שהדוגמה שהבאת בעניין השואה לא מתאימה. למרות זאת, גם כיום כשאנשים נמצאים בלחץ בגלל איום חיצוני (פיטורין, גירושין וכו') ניתן להקל עליהם עם תרופות. הם לא יהפכו מאושרים ורגועים, אלא קצת פחות לחוצים וקצת פחות מדוכאים. ניתן לומר שככל שיש יותר סיבות אמיתיות למצב, ככה התרופות פחות יעילות, ולהפך. כלומר- מי שבחייו הכל בסדר, וללא סיבה ברורה הוא מפתח דיכאון או חרדה, יש סיכוי גבוה שתרופות יעזרו לו.