לא מבינה

שלום! איני מבינה איך קורה הדבר , שכאשר מישהו שאמור להיות אדם קרוב - יותר מחבר , ואני באה לחלוק עימו דבר חשוב שקרה לי, ושהתוצאות שלו מאד משמעותיות ומשמחות - הוא אינו מוכן כלל להקשיב, כאילו השמחה מכעיסה אותו, והדבר מאד מכעיס אותו כשאני מספרת לו על ההצלחה והתוצאות המשמחות. באחת, הוא הצליח לפגוע בי עד כדי כך, שהשמחה הגדולה התהפכה לחרדה, ולהלקאה עצמית. ובכן, איזה מנגנון הגנה יש להפעיל כדי לא להפגע מהאבסורד, שאותה תוקפנות שאותו קרוב משדר בכעסו מצליחה לחדור לחלחל לגרום לחוסר הבנת האבסורד, ולהפנמת חיצי התוקפנות, עד כמעט תוקפנות עצמית, שזאת הפגיעה הגדולה ביותר. איך מנטרלים חיצים מרעילים כאלה, ומדוע הגוף מגיב כך? איך אפשר להפנים כך תוקפנות של מישהו וכמעט לעשות את המלאכה בשבילו, ולהתעלם באחת מההשגים המשמחים שלי . אנא תן מנגנון הגנה נגדי להרגשה זאת. בתודה וברכה אביטל

אביטל שלום, שאלת שאלה קשה ומורכבת. אינני בטוח שאוכל לתת לה מענה כאן בגלל המורכבות, אבל אעלה מספר שאלות שיעזרו להבין מעט: ראשית יש לשקול עד כמה החבר חשוב ומשמעותי לך. חבר ששוב ושוב גורם לך להרגיש רע- עולה השאלה האם החברות עימו שווה בכלל? אם כן- עולה השאלה האם את מכירה תגובות דומות של אנשים כלפייך בעבר? האם החבר מתנהג כך גם לאנשים אחרים? האם דיברת איתו על זה? איך הוא הגיב?

אני לא מכיר אותך והייתי מקשיב לך