דיכאון

לפני כחודש בעלי חש שהוא מדוכא ואינו מסוגל לתפקד. ניגשנו לפסיכיאטר שהמליץ על ציפרלקס. בעלי נוטל את התרופה מזה חודש ימים בשבוע הראשון ללקיחת התרופה החלו התקפי חרדה, הפסיכיאטר שילב לו קסנקס לפי הצורך וכך היה. כל פעם שקיבל התקף לקח כדור קסנקס ונרגע. בשבוע האחרון חלה הטבה במצב רוחו של בעלי אך ביומיים האחרונים שוב הרגיש מדוכא ושוב חזרו התקפי החרדה. אנחנו חסרי אונים נוצר מצב שאינו סטטי תנודות במצבי רוח דבר שגורם לבעלי לחוסר וודאות ולפחד מבוא מצב רוח ירוד והתקף חרדה. האם מצב זה מוכר? האם הדבר קשוב לתרופה? יש לציין כי הפסיכיאטר החליף לו את התרופה לרסיטל ומזה יומיים הוא לוקח אותה. האם הדבר קשור להחלפת התרופה. אודה לך על תשובתך אשה מודאגת

שלום רב, בהחלט יתכן שזה קשור להחלפת הטיפול. אני חושב שתוכלו להעזר בקסנקס לימים הקרובים, עד שהמצב יתאזן מחדש.

כמטופלת בעצמי, אני יכולה להציע את הידע שלי מהניסיון שלי. תרופות בכלל זה דבר מצוין, וזה עובד. יש תופעות לוואי שצריך ללמוד להתמודד איתם ובכלל, עצם המצב שאדם מבין שיש לו בעיה - זה לכשעצמו די מדכא, ככה שיש לדיכאון גם נפח פסיכולוגי, בנוסף לפן הרפואי. אני יודעת שלי לקח מספר שנים להסתגל להתפתחות הזאת בחיי ולקח לי מספר שנים להתייצב. מאז האבחון הראשוני אצל הפסיכיאטר, לקח לי 5 שנים של אישפוזים ומעקב אצל רופאים שונים כדי למצוא את התרופות שעזרו לי הכי טוב עם הכי פחות תופעות הלוואי. כאשר מחלה מתפתחת אצל אנשים שעד אז היו בריאים, אז מטופלים כאלו רגילים לחשוב שפשוט בולעים את הכדור לפי המרשם והכל מסתדר. זה לא ככה בכלל. צריך לקחת את התרופות, ולחכות שהם יעשו את העבודה, וזה לכשעצמו לוקח מספר שבועות (לפחות אצלי ואצל כל מי שהיה מאושפז איתי). ואחרי זה צריך לראות אם תופעות הלוואי הם נסבלות. ואחרי זה צריך להבין איך המצב החדש משפיע על מערך החיים בכלל. זה תהליך של טווח ארוך וממש לא כמו לקחת אקמול בשביל איזה כאב והנה הכל מסתדר. זה תהליך כואב, אבל בסה"כ אפשר ללמוד הרבה מזה.