לכל הפורום-אמא שלי רק מקטרת ולא מרוצה!!!

שלום לכולם! אמא שלי בת 56 וכבר כמה שנים טובות היא לא מרוצה מחייה...כל הזמן מקטרת ומתלוננת.תמיד רק תלונות.אני לא יודע אם לשייך את מצבה לגיל כי נראה לי שגם בצעירותה היא הייתה ככה...דיי אופי. בבית יש לנו(האחים ואבא) המון וויכוחים איתה על דרך החשיבה הדכאונית שלה(למרות שיש לנו הכל ולא חסר לנו כלום ואבא שלי הוא בעל נהדר),על החיפוש מה לא בסדר בהוא ובהיא ועל הביקורתיות... היא תמיד מדברת שטויות בכמויות,יש לה המון דעות קדומות שגובולות בגזענות קלה(סטיגמות) שאותי אישית זה מרתיח ואני לא מסוגל להעלים אז אני מתחיל לריב איתה!!! המצב ככה כבר כמה שנים וההורים שלי לא אנשים מאושרים המון שנים!הם די חיים ביחד בשביל הילדים למרות שאנחנו ילדים גדולים.הם היו בטיפול זוגי ולא עזר... מה גם שהיא די מציקה ולא נותנת חופש פעולה בבית.תמיד דברים חייבים להיות איך שהיא חושבת ועד שמישהו לא יעשה מה שהיא רוצה היא "תחפור" לו עד שהוא יעשה...כמו למשל היא רוצה שאני אכנס להתקלח בזמן מסויים שלדעתה הוא נכון או לאכול למרות שאני לא רוצה ודברים כאלו שמאוד מרגיזים אותי כי אני בן 24 סטודנט,עובד,מאוד עצמאי ועדיין היא מתייחסת אלייי כילד קטן! אני יודע שהצפתי כאן המון בעיות אבל אשמח לתגובה כללית על הבעיה למה היא כזו? נ.ב אין לה מסגרת חברתית וכל ניסיון שלי לדבר איתה על זה עלה בתוהו..היא בטוחה שהיא חיה נכון אבל היא לא!!!לא ניתן לשכנע אותה והיא גם לא מאמינה לדברים שלנו היא חושבת שאנחנו מוסתים ע"י אבא...לא מוכנה ללכת לפסיכולוג!!! מה עושים?

לסטודנט שלום, אכן, בעיה כאובה ומוכרת... כנראה שבה אי אפשר יהיה לטפל. אז נשאר רק בך... בעיני יש שני פתרונות עיקריים- או שתעזוב הכי מוקדם שאתה יכול את הבית, או שתלך אתה בעצמך לטיפול שיעזור לך למצוא כוחות להתמודד איתה ומאידך יעזור לך להבין למה הכל כל כך מקפיץ אותך (למרות שכנראה יש על מה). רוצה לומר- אני מניח שאנשים מסויימים יכולים לשאת את האמירות שלה קצת יותר בקלות ממך, וכנראה אצלך כל אמירה שלה פוגעת באיזה עצב חשוף ומקפיצה אותך. טיפול פסיכולוגי יוכל לרפד מעט את קצוות העצבים החשופים הללו. מקווה שיהיה לך הרבה כוח בנתיים, כי זה נשמע לי ממש קשה לשאת אותה. ועוד דבר אחד קטן: נסה קצת יותר לסלוח. אדם שמתנהג כמוה כנראה הוא מאד פגוע בעצמו. יתרה מזו- האמא הזו הביאה אותך לעולם וגידלה אותך, ונשמע שיצאת לא רע, בסך הכל. אז עם כל החסרונות, היא עשתה גם משהו טוב, ואולי עוד כמה דברים. ודבר אחרון- נסה לנהל איתה משא ומתן. אני מניח שגם היא כועסת עליך (למשל על זה שאתה תמיד מתקלח "לא בזמן"). תגיד לה ששמת לב שהרבה דברים שאתה עושה לא מוצאים חן בעיניה, וחשוב לך להגיע למצב בו אתם מסתדרים יותר טוב. כעת נסו לראות האם שניכם מוכנים לוותר אחד לשני, כל אחד על משהו אחד. תתחיל אתה בויתור שאתה יודע שהוא חשוב לה ובקש ממנה שהיא תציע על מה היא מוותרת לך. הכלל ב"משחק" הזה הוא שאף אחד לא מבקש מהשני על מה הוא רוצה שהשני יוותר לו, אלא כל אחד מציע את הדברים שהוא מוכן לוותר עליהם. בהצלחה!