כיצד עוזרים לאנשים מהסוג השלישי

יש שלושה סוגים של אנשים עם בעיות נפשיות - אלו שרוצים לקבל עזרה, אלו שלא רוצים אבל מסוכנים לחברה ואלו מהסוג השלישי שצריכים עזרה אבל אין להם את התקווה והמוטיבציה ללכת ולקבל אותה אז הם פשוט נשברים והולכים להתאבד או לסמים.... השאלה האם אי אפשר להתייחס לאדם ואני מדבר על אח שלי שניסה להתאבד 3 פעמים כבר והוא רק בן 21, האם אי אפשר להניח שיש לו "התקפים" של דיכאון קליני, להניח את זה רק לצורך כך שיהיה "בסדר" לרשום לו כדורים במינון גבוה נוגדי דיכאון כדי שהוא לא יתאבד שוב ובנוסף גם לא יפנה לסמים (שזה המפלט שהוא בורח אליו כרגע). הוא יסכים לקחת כדורים כי זה דומה לסמים וזה אולי יעזור, אבל מכיוון שאין לו דיכאון קליני ומבחינה סטטסטית כנראה שכדורים נוגדי דיכאון לא עוזרי למתאבדים "עקב בעיות אישתיות" אז הוא לא יקבל, השאלה האמתית האם ניסו מינונים ממש גבוהים של נוגדי דיכאון לאנשים בעלי נטייה לאובדנות או לסמים ברגעים קשים , כדי לתת להם פיתרון אחר... לא שיחות... קשה להם שיחות... זה ארוך מדי והם רוצים טוב, הם רוצים סמים, הם רוצים להפסיק את הסבל ולקפוץ ושיחות זה קשה מדי , אבל כדורים אולי יעזרו, או נזעים חשמליים למוח? משהו בטוח ימפעיל אצלהם במוח את הסרוטונין בצורה כזאתי שהם יפסיקו לסבול... אינני תוקף פה את הפסיכיאטרים אני פשוט מנסה להעביר באיזה מצב מצחיק אני נמצא שאני רואה שאין מפלט לאנשים ואי אפשר לעזור להם.... והם ויתרו, אבל אולי עדיין יש עוד פיתרונות , יצרתיים ..... כי סמים = להתאבד בסופו של דבר... במיוחד אצל אנשים שגם ככה יש להם נטיות אובדניות.... ואני מנסה לחשוב איך מונעים את זה... ** אפשר לתת להם גם מייצבים כדי שלא יקבלו מאניה כתוצאה מהמינונים הגבוהים של הנוגדי דיכאון.

ליאור שלום, באמת זה לא פשוט. הואי והיה פתרון פשוט לבעיה שאתה מציג. לצערי, כמו שכבר נאמר לך, תרופות ונזעי חשמל באמת שלא עוזרים. כמו שאתה חש שקשה לך מול אחיך, כך גם לפסיכיאטרים שנשארים ללא פתרון טוב. אם אפשר היה לתת תרופה כלשהי ולפתור, ולו גם חלקית, את הבעיה, מזמן זה היה נעשה. למה הדבר דומה? אינני יודע האם ראית פעם סרט על שיקום של נכי צה"ל. בסרטים האלו רואים איך אנשים שעברו המון ניתןחים ברגליים צריכים להתחיל פיזיותרפיה יומיומית בשביל ללכת.. מדובר על שיקום שלוקח חודשים רבים ומלווה בכאבי תופת. חלקם מתייאשים ומוותרים. אבל בלי הפיזיותרפיה הזו הם לעולם לא יוכלו ללכת. האורטופדים יכולים לעשות ניתוח, אבל בסוף צריך את הפיזיותרפיה. כך גם כאן. בלי הטיפול האישי, המתמשך, עם עבודה עצמית- זה פשוט לא ילך. אין כאן פתרונות אחרים. כולי תקווה שאחיך ימצא את הדרך להגיע לטיפול במוקדם או במאוחר. הייה חזק!!!