משבר תעסוקתי

לכולם שלום וגם לד"ר יש לי שאלה וארצה תשובה..... לפני שלושה חודשים פוטרתי מהעבודה. שלא באשמתי, ואפילו הפסיכיאטר שלי אומר שהמעסיקה שלי היא לא בן אדם.... נכנסתי לדיכאון של חודש (אני סובלת ממניה דפרסיה). יצאתי ממנו- מהדיכאון. כיום אני יושבת וקוראת המון חומר על עבודה, משתתפת בפורומים בנושא, ומנסה לעזור לעצמי לצאת מזה ולחפש עבודה חדשה. עליי לציין, שעברתי חיים קשים מנשוא במשפחת המוצא שלי - כולל אלכוהליזם של אבי, גילויי עריות (לא אצלי, אבל בין אחי לאחותי ובין אבא שלי לאחי). מזעזע, רק לחשוב על זה................... בכל אופן, לדעתי, מקום עבודה די דומה למשפחה (כי כולם יחד, עובדים, צריכים להתסדר זה עם זה וכדומה), ולכן אני מתה מפחד, להיכנס שוב פעם למקום עבודה, להיפגע שוב, ואז, איפה אהיה מבחינה נפשית? לא רוצה התקפים מאנים או דיכאוניים. מספיק סבלתי בחיים ומהמחלה הזו - עייפתי. הרופא שלי מציע לי לצאת לראיונות עבודה, אפילו להיכשל, אבל לבסוף למצוא עבודה..... אבל לא מסוגלת לכתוב קורות חיים, לצאת לראיונות עבודה. אין, אני לא במקום הזה בכלל... עדין.... עוד אציין, שעייפתי מטיפולים פסיכולוגים, הייתי המון שנים בטיפול (10 שנים) ודי, זה לא בשבילי, לכן אל תציעו לי אופציה זו. כן אוהבת לקרוא. גולשים וד"ר נכבד. מה אני עושה עם עצמי??????????????????? האם אני בדרך הנכונה? האם יש איזה כדור שיכול לעזור לי? אני נוטלת ליתיום ופרפנאן. האם זה תהליך הבראה איטי, אבל זו הדרך? האם עליי לגשת לרופא המטפל בי? למרות שאני מאוזנת נפשית. מצפה לתשובה מהירה, מהגולשים אך בעיקר מהרופא. בברכה, שיבא.

שלום רב, נשמע שעייפת. עייפת מלהתמודד, מלהלחם, מלהכשל, מלהחשף מלהפגע. אבל לא עייפת מהחיים. את רוצה לחיות, אבל לחיות חיים בטוחים, יציבים ומוגנים. אני לא בטוח אם היכנשהו יש חיים כאלו, אבל ברור שיש הבדלים עצומים ברמות הפגיעה שאדם נחשף אליהן במקומות שונים. אני לא חושב שהבעיה קשורה לטיפול התרופתי, אלא לקושי שתארתי. הייתי מציע לך לצלאת לעולם מכיוון יותר מוגן. ללכת להתנדב לעזרה לילדים/ לקשישים/ לנזקקים בעמותות המחלקות מזון. לעזור בצער-בעלי-חיים. דוקא המקום בו את נותנת בלי לקבל יכול להיות יותר בטוח, וחויה שונה למול המשפחה בה גדלת. מה דעתך?

לד"ר שמגר שלום, דבר ראשון, אני מאוד אוהבת את ההגיון שלך ואת התשובות שלך!!!! בקשר לתשובה הנוכחית, להתנדב- לא זה לא בשבילי אני חושבת שאמשיך לחפש את דרכי המקצועית- ובעתיד, עבודה שתכניס לי כסף. רוצה להיות עצמאית כלכלית, ופעילות התנדבות לא תיתן לי את זה (בעבר כן התנדבתי) ואם זה לא יקרה בעתיד הקרוב... אעשה לי עוד ילד... שזה הדבר שהכי נותן לי לנפש!!!! יש לי ילדה ושני כלבים- והם אהוביי. גם בעלי.... תודה רבה , ד"ר שמגר.