הפסקת תרופות פסיכיאטיריות

הי, אחי בן 22 סובל מסכיזופרניה וכפייתיות ודיכאון, לוקח לו 5 שעות להתפלל בבוקר, ובכלל יש לו כפייתיות בתפילות ובברכות, הוא לוקח במשך 5 שנים ריספרדל (הוא היה נוהג לקחת מיליגרם אחד והעלו לו את המינון ל2 מיליגרם), הוא לוקח בנוסף רסיטל במשך כחצי שנה. אימי לקחה אותו לרב מקובל ולמרפאה בשיטת IPEC והם אמרו שהוא לא צריך תרופות ואימי הפסיקה לתת לו ריספרדל. זה נורא מפחיד אותי שהיא הפסיקה לו בכזאת פתאומיות ובלי להתייעץ עם פסיכיאטר, אבל היא אומרת שהיא מרגישה שריספרדל לא טוב לו ושהיא חושבת שזה לא התרופה המתאימה ושהוא בדיכאון, ושהמטפלת ראתה שהתרופה לא מתאימה לו והמקובל גם. היא מרגישה מחנק בגרון מזה שהוא לוקח תרופות.

שרית שלום, גם אותי מפחידה ההתנהגות של אימך. על-פניו זו נראית התנהגות לא אחראית, שעלולה לדרדר את מצבו לנקודות מסוכנות ביותר. יכול להיות שהטיפול אכן לא מתאים לו- במקרה זה יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ואפשר גם לפנות לפסיכיאטר נוסף לקבלת חוות-דעת נוספת. אני הייתי מנסה לדבר על ליבה ולנסות לשכנעה לפנות לפסיכיאטר נוסף. אם זה לא עוזר, ניתן לפנות לפסיכיאטר המטפל ולעדכן אותו. אולי שיחת טלפון ממנו תעזור לה לחשוב על הנושא בשנית. האופציה האחרונה (באמת) היא לפנות בצינורות רשמיים- דרך פסיכיאטר מחוזי או דרך בית משפט, על מנת שיימנו לאחיך אפוטרופוס (שאינו אימך), שיוכל להחליט על הטיפול בשבילו, כיוון שנראה שההתנהגות של אימך לא בהכרח משרתת את אחיך אלא את הצורך להרגיע את הפחדים שלה עצמה. את יכולה אפילו רק לאיים עליה שתעשי כך, ואולי דרך כך לגרום לה לפעול אחרת. בכל מקרה- זה לא סיפור פשוט. בהצלחה!

זה בעייתי משום שהוא הפסיק את הטיפול כבר 5 ימים (מיום שלישי) וכבר רואים שינוי לרעה במצב שלו, הוא חזר להיות אפאטי, חזר להיות לא מרוכז (לוקח לו הרבה זמן לסיים משפט עם הרבה שתיקות באמצע) יש לו תנועות מוזרות בגבות והוא מכסה לפעמים את הפנים בכף היד שלו, אבא שלי ואני כבר שיכנענו את אמא שלי שהוא צריך לחזור לתרופות אבל הפסיכיאטר בחופשה ואין לנו את הטלפון שלו, אנחנו לא יודעים אם מותר לחזור לריספרדל ובאיזה מינון, אבא שלי חושב לפנות לרופא משפחה ולהתייעץ איתו אבל הבעיה שיותר ויותר זמן עובר בלי התרופה ואני חוששת שזה יפגע בו לרעה