מאניה דיפרסיה לא מטופלת

בחור עימו יש לי קשר רומנטי (כרגע לא), חולה במה שנראה על פי כל הסימנים והזמן אותו אני מכירה במאניה דיפארסיה מסוג כזה או אחר. הוא אינו יודע בוודאות שאני מודעת למצבו (אבל וודאי מנחש). הוא טופל בעבר ע"י כדורים פסיכיאטרים אך הפסיק לאחר שהרגיש שאלו אינם מייטיבים עימו. מאז בשנתיים האחרונות סבל מדיכאונות ארוכים חוזרים ונשנים ומתקופות מאניה קצרות מאוד ומתונות. רק לפני כ-4 חודשים הצליח לחזור לעבודה יומיומית ולהתמיד בה. הוא חזר ליצור קשרי חברות עם חברים אותם זנח, העלה במשקלו ובכללי הרגיש טוב ושהוא על דרך המלך. דרך חברה משותפת נודע לי שהוא מתלונן על עייפות שאיננו מצליח "לנער" ומציפיה לאיזו "רוח חדשה" שתגיע אליו. הוא נראה עצוב ורגזני ואינו חברותי. מהכרות עימו,נראה לי שהוא לקראת נפילה נוספת. האם יש בידך עצה איך ניתן לעזור? נ.ב. עזרה ישירה ממני עלולה להסתיים בדחיה. בכבוד רב, מרים

מרים שלום, את מעלה בעיה כאובה. את רואה אדם יקר וקרוב ההולך ומתדרדר, ואת נתונה במילכוד: את חשה שהוא זקוק לעזרה, אך הצעת עזרה מצידך תתקל (קרוב לודאי) בדחיה ואולי אף תפגע ביחסיכם. לטעמי, קודם כל את צריכה לבדוק עם עצמך מה טיב הקשר שלך איתו. האם אתם חברים? בני זוג? בני זוג לשעבר? הצורך בשאלה זו חשוב בכדי להחליט עד כמה את "הולכת עם הדברים". אני אסביר את כוונתי: אם את חשה שאתם בני זוג, או שהקשר רציני ועשוי להתמסד בעתיד באופן כזה או אחר, חובה לשים את כל הקלפים על השולחן. זוגיות לא יכולה להחזיק מעמד סביב שקרים או העלמת עין מתופעות כל-כך מרכזיות בחיים. אם הזוגיות אכן לא תחזיק מעמד, סימן שיש לבחון האם זו הזוגיות הנכונה לך. ההסתרה המתמשכת תפגע בשניכם. מאידך, אם אתם "רק ידידים טובים", אז זו החלטה שלך עד כמה את רוצה לחשוף את הדברים. לטעמי האישי (וזה טעמי בלבד, ולא מחייב...) גם בתוך ידידות קרובה צריך לפתוח דברים עד הסוף. קיימת אפשרות לשתוק, לא לדבר על כך שאת יודעת, ולא על כך שהוא חושב שאת יודעת, ואז המחיר הוא לראותו מתדרדר בלי יכולת לעזור. האפשרות היחידה לעזור ללא ידיעתו היא דרך יצירת קשר עם הרופא המטפל (במידה ואת יודעת מיהו) או דרך חבר עימו הוא כן מוכן לדבר על בעיותיו. מן "טלפון שבור" שכזה. לפעמים זה עובד. בכל מקרה- הרבה בהצלחה והרבה בריאות לחברך.