אובססיביות שמרפה רק כשהבעיה נפתרת

דוקטור, כתבתי לך כבר בעבר, אך נראה שאין אצלי שיפור ניכר. אבקש את עזרתך, כי החיים שלי כך לא קלים. למה התרופות של הדיכאון לא עוזרות לי כנגד האובססיביות של המחשבות החרדתיות ? האם אין לרפואה שום דרך לעזור לי? מה יהיה? כתבת שכדאי שאני יעלה את מינון ה-ויופאקס. הנקודה היא, שהאם תרופות נגד דיכאון באמת עוזרות לאובססיביות המחשבתית? האמת שאני יותר בחרדות מאשר בדיכאון. אולי המזור יבוא מהתרופות מהדור הישן? והאם יש קבוצות תמיכה לחרדתיים שלא במסגרת בית החולים? אני רוצה איכות חיים טובה יותר! דרך אגב, שמעתי על בוסיפרון, תרופת הרגעה שלא ממכרת. מדוע לא נותנים לי אותה? הייתי רוצה להגיע למצב, שמה שמטריד אותי, אתה יודע, יהיה שם, עד שאני יגיע לפתרון, ולא יטריד וישתלט על חיי...........

שלום רב, אני זוכר שכתבת אבל אינני זוכר את פרטי בעייתך ואת מינון התרופות שלך, כך שקצת קשה לי להתייחס להעלאת המינון. עקרונית התרופה יכולה לעזור אבל רק במינון גבוה. קיימות קבוצות תמיכה שלא בבית חולים. חלקן פרטיות וחלקן בקופות החולים. לא אוכל להמליץ כאן על מקום ספציפי. בוספירון אינה בשימוש כיוון שממחקרים רבים שבוצעו נראה שמי שקיבל בעבר בנזודיאזפינים (כמו קלונקס, קסנקס או לוריואן) לא מגיב טוב לבוספירון.