אמא ואבא מבקשים חוות דעת

שלום רב. בתנו בת 49 חד הורית עם תינוק בן שנתיים אובחנה "מאנית דיפרסיבה" לפני כשנה . היא נישאה צעירה מאוד ונולדו 2 ילדים, ההורים התגרשו על רקע המחלה ובעיות של הבעל (ocd ).והילדים (אז בני 8,5) טופלו הרבה בעזרתנו ובעזרת הסבא וסבתא של הבעל. לאחר שהם נפרדו נשארו הילדים עם אמם שבקושי רב הקדישה להם יחס אמהי והחסירה מהם הרבה אהבה ודאגה שלא ידעה לתת. אז היא עדיין לא טופלה ולא אובחנה. עם הזמן הילדים גדלו והם אנשים בוגרים לעצמם. אבל...לפני שנתיים כשהיא בת 48 ילדה ילד מבן זוג מזדמן.לאחר ששקעה בדכאון כשנה לאחר הלידה אובחנה מאניה דיפרסיה.. כמו כן נראה כי לא מתחברת לילד ולרגש האמהי שלה לפעמים לא שואלת עליו חודש.. הילד נמצא פעמים רבות אצלנו מחשש שיוזנח. לאחרונה התחילה לקבל טיפול תרופתי נראה שמשפר במעט את מצבה.... ולשאלה: בהנחה שהיא תמשיך לקחת את הטיפול בדיוק לפי הוראות הפסיכיאטר ושיחות אצל פסיכולוג, האם יש סיכוי שהיא תצליח להתחבר לילד כמו כל אמא נורמאלית ? לציין שגם עם הילדים הקודמים לא היתה דמות אמא דואגת וחמה. אנא חוות דעתכם. נודה מקרב לב לתשובתכם. סבא וסבתא מודאגים

חיה שלום, טיפול בהחלט יכול לשפר את מצבה. מאד רצוי לערב את לשכת הרווחה באיזור מגוריכם. הם יכולים לשלוח עובדת סוציאלית מקצועית שתלווה אותה ותעזור לה בהדרכה והכוונה בטיפול בילד. אותה עובדת סוציאלית תוכל לעזור לקבל החלטה מתי והאם להחזיר אליה את הילד, ובמקרה של התדרדרות היא תעזור לו לחזור אליכם. חיזקו ואימצו.