הפסקת סיפרלקס

אני סובלת מדכאון קל ובעיקר ממחשבות אובססיביות (ocd). בעצת רופא משפחה לקחתי חצי כדור סיפרלקס ביום. הכדור עזר לי רק הרגשתי מין תחושת לאות ועייפות. מכיוון שמבחינת הדכאון המצב השתפר, החלטתי להפסיק עם הכדור. לאחר שהפסקתי חזרו לי המחשבות והדכאון אולי אפילו יותר ממה שהיה. שאלותי: איך צריך להפסיק עם הכדור ? לקחתי ממילא רק חצי כדור אז לא יכולתי לרדת בהדרגה. האם יש מעין התמכרות לסיפרלקס ? אם אחזור לקחת את התרופה, האם היא תעזור לי כמו קודם ? (קראתי פעם שככשחוזרים לתרופה היא כבר לא עוזרת) האם אני צריכה לקחת את הכדור כל החיים ? (אני בת 50) האם אין נזק מצטבר מלקיחת התרופה תקופה ממושכת ? יש פתרון אחר לבעיה ? אולי ברפואה האלטרנטיבית ? רציתי לציין שהייתי בעבר בטיפול פסיכולוגי ולא עזר לי. תודה מראש על התשובה

נועה שלום, את צודקת- אי אפשר לרדת בהדרגה מחצי כדור ליום. ובכל זאת- אין התמכרות לציפרלקס, או לכל תרופה נוגדת דיכאון אחרת. כאשר חושבים על הפסקת טיפול צריך לקחת בחשבון כמה נקודות: 1. השנה הראשונה לאחר תחילת הגל הדיכאוני מועדת במידה ניכרת לחזרת דיכאון, כך שרצוי לא להפסיק טיפול במהלך השנה הראשונה. 2. הפסקת טיפול בד"כ צריכה להיות הדרגתית (לא במקרה שלך...). 3. מי שחווה גל דיכאוני אחד מתישהו בחיוו נמצא בסיכון גבוה הרבה יותר לדיכאון נוסף. 4. מי שעבר שני ארועים דיכאוניים סיכוייו לדיכאון נוסף עולים על 90%, כך שבמקרים אלו מומלץ לקחת טיפול לכל החיים. בכל מקרה- צריך לזכור שתרופות אינן מרפאות את הדיכאון אלא רק מעלימות את הסימפטומים (כמו אקמול לחום), כך שעם הפסקת הטיפול בהחלט יכול להיות שהדיכאון יחזור (כמו שם הפסקת נטילת האקמול החום שוב עולה). זה אינו סימן להתמכרות. לא ידוע על שום נזק מצטבר בנטילת תרופות נוגדות דיכאון לטווח ארוך. הדבר דומה לכל שימוש ממושך בתרופות, כמו ביתר-לחץ-דם, במיגרנות, באסטמה או טיפול לכולסטרול. בכדי להקטין את הצורך בתרופות רצוי לשמור על אורח-חיים מאוזן, לעסוק בפעילות גופנית מסודרת, וניתן להעזר בטיפול פסיכולוגי, בעדיפות לטיפול בגישה קוגנטיבית-התנהגותית.