חרדות

שלום אני בת 35 אמא לשלושה ילדים. יש לי בעיה של פחדים וחרדות ממחלות וכבר כתבתי בעבר. היה לי מצב כזה לפני כמה שנים אחרי הלידה של בני ואז יחד עם טיפול תרופתי ופסיכולוגי זה עבר ועכשיו הפסקתי להניק אחרי הריון שלישי והכל חזר. אני מפחדת שיש לי סרטן וכל היום מתעסקת עם זה. יש לי ריפלוקס ועשיתי ביופסיה אז הייתי בטוחה שיש לי שם וכל הזמן יש לי הרגשה של גוש בגרון. עכשיו יש לי כאבים חזקים כבר שבועיים ביד ורגל שמאל וקצת כאבי ראש אז אני בטוחה שיש לי בראש והתחלתי לשים לב שבזמן האחרון אני קצת מגמגמת ולא מרוכזת ושמה דברים לא במקום ולא זוכרת דברים (אני כל היום במחשבות על מחלות) פתאום יצאה לי בלוטה בצואר. אמרו לי שזאת בלוטת התריס אז הייתי בטוחה שיש לי שם . אחרי שהאולטרסאונד היה תקין התחלתי להתעורר עם זיעה במיטה קראתי קצת באינטרנט וגעתי למסכנה שאולי זה בבלוטות הלימפה. בקיצור אין לי חיים בטח שלא זוגיות בעלי כבר מיואש. אני מסוגלת פתאום להכנס לחרדה וללכת למיון וני כבר גם לא מספרת שאני הולכת כי כולם אומרים שהכל בראש ואין לי תמיכה מאף אחד. מה לעשות? אני לא מתפקדת. כל היום קר לי ויש לי צמרמורות למרות שתמיד סבלתי מחום ובבוקר אני מתעורר עם חום של 35.7 ומזיעה במיטה.יש לי בחילות ואין לי תאבון. אני בקושי אוכלת וירדתי במשקל. רופא המשפחה טוען שאין לי כלום ושאני צריכה להרגע. אני מקבלת ציפרלקס אחד ביום שלא משפיע עלי ואני מרגישה איך אני הולכת ומדרדרת. חוץ מביקור אצל נירולוג ושקיעת דם שלא עשיתי עשיתי כל. הרופא אומר שבלוטות הלימפה אפילו לא נפוחות ואני מפחדת. אנא עזרה כי אני מאוד מיואשת.יש איזה מקום של עזרה דחופה? משהו לדבר איתו? טיפול תרופתי אחר? האם כל הסימפטומים האלה יכולים להיות סיכוסומטים? בתודה מראש ושבת שלום. רוית

רוית שלום, ראשית אכן נכון וטוב לפנות לרופא עם כל בעיה חדשה שמופיעה. אם כל הבדיקות תקינות, בהחלט יכול להיות שהתחושות כולן אינן קשורות למחלה של ממש. יש אנשים שמערכת החושים שלהם רגישה יותר, והם חשים כאב או אי-נוחות הרבה יותר מהר מאנשים אחרים. זו אינה בעיה נוירולוגית, ואנחנו לא יודעים מה הגורם לכך. מה שחשוב לדעת זה: 1. מדובר בתחושות שהגוף מייצר בלי שתהיה מחלה שגורמת לזה, כך שמבחינת את מרגישה תחושות הכי אמיתיות בעולם, אבל בפועל אין מחלה של ממש, כך שזה בעצם כמו סוג של תעתוע, כשגופך מתעתע בך. 2. הטיפול לבעיה זו הוא שילוב של טיפול פסיכולוגי, שעוזר להתמודד עם התחושות הגופניות הקשות, וטיפול תרופתי ע"י תרופות כמו ציפרלקס. אם ציפרלקס כלל אינו עוזר- שווה לנסות טיפול אחר. יש לציין כי במצבים כאלו התרופות בד"כ לא מעלימות לגמרי את הסימנים אלא במקרה הטוב מחלישות אותם, כך שלא צריך לצפות לניסים.... חזקי ואימצי!