התעייצות בקשר לטיפול

שלום ד"ר שמגר כבר כתבתי כאן בעבר והייתי מבקשת שוב את דעתך. אני נמצאת שנים בטיפול אצל רופא גם בשיחות וגם בכדורים.כמובן שהיו עליות וירידות ביחסים בינינו אבל בגדול הוא תמיד היה מעל ומעבר בסדר איתי. זה שבועיים וחצי אני נלחמת נגד רצון חזק לבצע התאבדות.מחשבות אובדניות כבר היו בעבר,אבל לא ברמה כזאת ולא למשך זמן ארוך כל כך.הסיבה כרגע לא רק פסיכיאטרית,החיים שלי בבלאגן שלם.כבר פעמיים שהייתי אצלו הרגיש לי שהוא לא ממש מאמין שאני באמת יכולה להתאבד...כמובן הוא אומר שיהיה טוב,נשרוד את זה וכו. אבל...הוא יותר מפעם אמר שהפיתרון האידיאלי בשבילי זה למצוא בן זוג (אני כשנתיים אחרי גירושים) ואז הכל יסתדר.אותי זה מעליב באיזהשהו אופן ומתסכל.בפעם האחרונה בכלל הוא עוד קיצר את השעה שלנו כי הוא היה באיחור עם הטיפולים שלו וזה למרות שאמרתי לו כמה אני קרובה לוותר על הכל.יצאתי ממנו המומה וכואבת. אז נכון,כנראה שלא אתאבד כי אסור לי בגלל שיש לי ילד לגדל אבל בכל זאת כבר הייתי יותר מפעם אחת עם כמות עצומה של כדורים ביד.זה עיניין של שניה שעושה את ההבדל...להגנת הרופא אני חייבת להגיד שאני יודעת שבטיפול הבא הוא יחזיר לי את הזמן ויותר ושאני יודעת שמה שהוא אומר זה בטוח לא מתוך כוונה רעה. כתבתי המון מסביב (סליחה,אני כרגע טיפה בהיפו (: ) אבל השאלה שלי היא כזאת: אולי הוא צריך קצת חופש ממני?אולי הוא פשוט התעייף מהבלאגנים שלי? אני לא רוצה להחליף אותו בשום פנים ואופן אבל קשה לי ככה.מצד שני אני חייבת את ההשגחה שלו דווקא בזמן הזה עד שאגיע למצב מאוזן יותר.לחיות עם מצבי הרוח הקיצוניים האלה זה מפחיד,במיוחד בלי השגחה מבחוץ. אני באמת לא יודעת מה לעשות...לבטל את הטיפול הבא? אם הצלחת להבין משהו מי מה שכתבתי אשמח לשמוע את דעתך. אני

שלום רב, נשמע שנפגעת ממנו, דוקא מאדם שאת מעריכה וכל-כך חשוב לך. ואת גם כועסת. ומה הפלא? השאלה, בעיני, היא האם לתת לכעס להכתיב את החיים שלך, או לראש? האם לתת לרגשות לעשות את שלהם, או לנסות להחזיר איזשהו סדר ושליטה בבלאגאן הזה שמסביב. אני לא הייתי ממהר לבטל פגישות. אני הייתי מנצל דוקא את המשבר הזה בכדי לדבר איתו על מה שקרה לך בפגישה האחרונה, ואיך שזה מתקשר ומשפיע על מה שקורה בחיים שלך בכלל. דוקא המשברון הזה יכול להיות נקודת תנופה מעולה להזיז דברים לכיוון אחר. תחזרי לפגישה הבאה. אם צריך- תוציאי שם הכל. את חייבת את זה, קודם כל- לעצמך. בהצלחה.

יש לי המון "אבלים" שצצים לי כתגובה אבל זה שוב הרגשות ולא ההיגיון... אלך לפגישה הבאה ונראה אז. ועוד דבר אחד שאני רוצה להגיד לך לגמרי מתוך מקום רגשי... תודה רבה.אפשר להרגיש מהתשובות שלך שבאמת אכפת לך. שוב תודה על היחס. אני