הפרעת אישיות גבולית עד מתי ?????

אני בת 44יוצאת וניכנסת בביתי חולים על רקע הפרעת אישיות גבולית וניסיונות חוזרים אובדנים עד מתי ???? האם לא מגיע גיל שבו מקבלים הכול יותר בשלמותו ולא צרכים להגיע לקצה כול פעם כדי להרגיש???? מצפה לתשובתך ליבנת

שלום ליבנת, אכן, לא פשוט.... נדמה לי שעצם היכולת שלך לראות את מצבך בעיניים מפוכחות, ולקרוא לילד בשמו- זה בפני עצמו מעיד על איזשהו שינוי. אני מניח שאם תסתכלי באומץ אחורה, נאמר 20 שנים, תראי שבעבר הסערות היו קיימות אבל היה גם תסכול סביב חוסר הבהירות ןחןסר ההבנה למה הדברים קורים. היום ההבנה נותנת מידה מסויימת של יציבות בתוך הבלאגאן התמידי. מבחינות רבות מצבך דומה לחולים במחלות כרוניות-התקפיות, כמו אסטמה, מיגרנה ןעןד, שאת חלקם כמעט ולא ניתן לייצב כלל והם סובלים מהתקפים חוזרים, לעיתים מסכני חיים (כמו באסטמה) של מחלתם. זה קשה מנשוא לעיתים. דוקא בהפרעת אישיות גבולית אנחנו יודעים שעם השנים חלה איזושהי התמתנות. אני בטוח שגם אצלך זה קרה, אם כי במידה שאינה מספקת. מבחינה זו השנים הבאות יכולות רק להטיב עמך, אם כי אין ודאות שתהיה החלמה, ועד כמה תהיה ההטבה. אם תמי, המשתתפת קבוע כאן, תקרא את דברייך, אני בטוח שהיא תוכל לעזור לך למצוא לא מעט דברים טובים במצבך. אני אשאיר לה את הבמה....