השתדלות

שלום רב! איך אתה יכול להסביר לי את העובדה, שככל שאני עושה השתדלות וגם ברטרוספקטיבה , אני יכולה לאמר שהצעדים שנקטתי היו הגיוניים ונכונים ולמרות זאת דרכי לא צלחה, ואם היא צלחה , זה רק באופן חלקי האם יש משהו בגורל, שקבוע מראש, שלא נותן לי להצליח ולחיות?אני רואה חברים, שההשתדלות שלהם פחותה משלי, ודרך הבחירה שלהם לא אחת, שגויה בעליל, אבל איכשהו, הדברים מסתובבים לטובתם, למרות השגיאות, ואילו אצלי, שבדברים החשובים שהם ממש שאלת חיים, אני משקיעה מחשבה, רצון , לימוד - ובסוף, איכשהו הדברים לא מסתדרים, על אף שהצעדים שננקטו היו בהחלט נכונים. אל תגיד לי בבקשה, שהדברים נובעים מחרדה, או השתדלות יתר, אני מרגישה כאילו שזה משהו דטרמניסטי, יש אנשים במצבים כאלה שהולכים לרב, אני פונה אליך, מה אפשר לעשות כדי למחוק את רע הגזירה? סליחה על השאלה יוצאת הדופן אך זהו עולמי. תודה עבור השקעת המחשבה בבעייתי והתשובה ורד

ורד שלום, "הכל צפוי- והרשות נתונה". גם הרבנים יגידו שיש חשיבות למה שעושה האדם וזה משפיע על גורלו. יש חשיבות עצומה לאופן בו אנו תופסים את מהלך חיינו. אם נראה בכל דבר חיוב- ההצלחה תאיר פנים יותר בקלות. ולהפך. הבעיה היא שלפעמים מתוך תהומות היאוש קשה לראות דברים בחיוב. במקרים אלו יש צורך בעזרה חיצונית. זה יכול להיות רב, פסיכולוג, פסיכיאטר ולפעמים גם בן-זוג. זה צריך להיות מישהו שמבין מה הוא עושה ויכול ללוות אותך באופן צמוד לאורך חודשים. נראה לי שפסיכולוג המטפל בגישה קוגנטיבית יכול לעזור לך. חפשי עוד וועוד עד שתמצאי את האדם המתאים, האדם שתחושי אחרי פגישה או שתיים שהוא זה שיכול להחדיר בך כוח ואמונה בעצמך. אל תוותרי!