כללי ההתנהגות בפורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

שלום לכולם, ביממה האחרונה התפרסמו בפורום הודעות רבות עם תוכן וסגנון שמאד חורג בעיניי מכללי ההתנהגות הנדרשים בפורום כזה. כל קוראי הפורום מוזמנים לפרסם הודעות ותשובות להודעות אבל צריך להקפיד על כמה כללים: 1. אף אחד לא רוצה שיעליבו אותו וכולם ראויים לכבוד. הודעות ותשובות צריכות להיות בנימה מתונה ומנומסת שמכבדת את כל המשתתפים והקוראים מבלי להעליב, להשמיץ או להשפיל את אף אחד- מטופל או מטפל. 2. הודעות בפורום צריכות להיות בנושאי הפורום. אנשים שמפרסמים הודעות בפורום הזה מצפים קודם כל, לקרוא ולקבל תשובות על אבחנות פסיכיאטריות וטיפולים פסיכיאטריים כי זה נושא הפורום. לכן הודעות בפורום צריכות להתייחס לאבחנות פסיכיאטריות וטיפולים פסיכיאטריים. 3. אם מישהו רוצה לפרסם הודעה בנושאים כלליים ועמדות עקרוניות, עליו לעשות זאת בהודעה חדשה ולא בשרשור להודעה קיימת בנושאי הפורום. 4. לומר לאנשים שהמצוקה שהם מדווחים עליה אינה אמיתית או אינה תקפה נחשב לחריגה מהכללים. אם מישהו חושב שמה שאדם אחר תיאר בהודעה שלו, לא אמיתי ולא תקף, אז שלא יגיב. 5. לשלול באופן גורף את מקצוע הפסיכיאטריה או הפסיכיאטרים או החולים והמטופלים זה מעשה מעליב, משמיץ, משפיל ומסוכן. מקצוע הפסיכיאטריה נוגע מטבעו בשאלות יסוד וביניהן מהי התנהגות נורמלית ומהי התנהגות פתולוגית? מהי מחלה פסיכיאטרית? מה גבולות האוטונומיה והחרות שיש לנו על עצמנו? מה הגבולות להתערבותה של החברה באוטונומיה והחרות שלנו? פרקים חשוכים בהיסטוריה של האנושות לימדו אותנו שהכרח לקיים דיון פתוח בשאלות של אתיקה רפואית ואתיקה פסיכיאטרית ובה בעת הם לימדו אותנו שמילים הן צעד ראשון לקראת מעשים. כולם מוזמנים לפרסם הודעות בפורום כולל התייחסות להיבטים אתיים ועקרוניים של האבחון והטיפול הפסיכיאטרי, וגם להקפיד על הכללים. מי שלא יקפיד על הכללים יצטרך לחפש במה אחרת לתכנים שלו.

שלום ד"ר, אין ספק שנימוס וכבוד הדדי הם הכרחיים. חוק זכויות החולה מחייב את הרופא לציין אלטרנטיבות לטיפול המוצע, ולציין סיכונים אפשריים לטיפול המוצע (למשל תופעות לוואי של תרופות). זוהי זכותם של החולים לקבל נתונים אלו ע"פ חוק. אני מקווה שהפורום הזה יישאר פתוח לדעות אחרות, אלטרנטיבות אחרות, וכך יישום אמיתי של המונח "הסכמה מדעת".

הפורום יישאר פתוח לדעות אחרות, כל עוד השיח הוא בהתאם לכללים. מי שאחראי על הסכמה מדעת הוא המטפל שמציע למטופל טיפול והמטופל שצריך לעמוד על דעתו.הפניה לפורום הזה נעשית פעמים רבות כאשר אדם מתלבט לגבי טיפול קיים או טיפול שמוצע לו ועצם הפנייה היא חלק מהתהליך. אין חובה על מטפל ליידע מטופל לגבי טיפולים שלדעתו הם אזוטריים, חסרי תועלת או מסכנים את המטופל. יתר על כן, הפורום הזה לא קיים מכוח חוק כלשהו והוא לא מחליף טיפול והתייעצות עם רופא מטפל, כפי שאני מדגיש שוב ושוב בתשובותיי. הקשר בין מנהל הפורום לבין כל מי שכותב בפורום הוא לא קשר טיפולי לכן לא חלה על מי שכותב בפורום שום חובה מכוח חוק זכויות החולה.

ממליץ לך לקרוא קצת באמת מזה פסיכאטריה ואז תבין - http://www.cchr.org.il/

האתר שהפנית אליו אינו מלמד מהי פסיכיאטריה אלא מהי אנטי-פסיכיטאריה. אנטי-פסיכיאטריה, היא ביסודה מסע השמצה והכפשה מטעם גורמים שהאינטרסים שלהם לא ברורים לי. האנטי פסיכיאטריה מסוכנת יותר מכל, לאנשים שיש להם מחלות פסיכיאטריות ונזקקים לטיפול פסיכיטארי ועלולים בהשפעת התעמולה האנטי פסיכיאטרית לבחור לא ליטול טיפול שיכול להציל את חייהם. בעידן שלפני לידת הפסיכיאטריה המודרנית, אנשים עם מחלות פסיכיאטריות ומצבים פסיכיאטריים קשים היו מושפלים, מנודים, נכלאים או נרצחים. הפסיכיאטריה התרופתית, (ביחד עם תחומים אחרים כמו השיקום הפסיכיאטרי שמתפתחים במקביל) הפחיתה מאד ב- 60 שנות קיומה את מספר מיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים בכל העולם המערבי. המחלות הפסיכיאטריות נחשבו עד לידת הפסיכיאטריה המודרנית במהלך המאה ה- 19, לפשעים, להתנהגות עבריינית או לפעולה של שדים, רוחות ודיבוקים. הפסיכיאטריה המודרנית עשתה מהפכה מוחלטת ביחס החברה למחלות הפסיכיטאריות והחולים בהן. מקצוע הפסיכיאטריה הראה שהמחלות הפסיכיאטריות הן מחלות מוחיות ולא סתם התנהגות עבריינית או חוטאת. חולים פסיכיאטריים שהיו מוקצים חזרו להיות חלק מהחברה. הפסיכיאטריה והכלים שהיא הביאה וביניהם התרופות הפסיכיאטריות מביאים מזור לבני אדם והאנטי פסיכיאטריה - את ההפך מזה. שווה בנפשך למי הייתה מזיקה יותר מכל תנועה של אנטי-קרדיולוגיה או אנטי-אורטופדיה. לרופאים? לחברות התרופות? לממשלות? לא ולא. לחולים. קודם כל לחולים.