סירוב לקבלת טיפול כימותרפי

שלום רב, אחותי, בת 47, סובלת מפיגור שכלי קל ומהפרעה פסיכיאטרית המתבטאת באי הבנת המציאות (מאשימה את הסביבה במצבה-שלא למדה באוניברסיטה, למשל), ובהתפרצויות זעם רבות. לאחרונה, לרוע מזלה, חלתה בסרטן. היא עברה ניתוח אך מסרבת בכל תוקף לקבל טיפול כימותרפי. היא נכנסת להתקף פסיכוטי הכולל צעקות והאשמות בכל פעם שהנושא עולה. אנחנו מיואשים ומדוכאים, שכן מדובר בטיפול יחסית קל, ומציל חיים. האם ניתן לסייע לנו בדרך כלשהי?

שלום יעל, הכלל הוא שטיפול מציל חיים צריך לעמוד לרשות כל אדם ואין למנוע ממנו את הטיפול רק מכיוון שהוא אינו מסוגל להבין את המצב, לחשוב בצורה צלולה, לקבל החלטות מתוך שיפוט תקין ולכן לא יכול להביע הסכמה מדעת. עמדה אתית זו מקבלת גיבוי בחוק זכויות החולה שגם קובע כיצד יש להתמודד עם הסוגיה הזו במגוון של מצבים רפואיים. כדי לדעתי מה הדרך הנכונה לפעול צריך להכיר טוב את מצבה הרפואי הכללי של אחותך ואת מצבה הפסיכיאטרי. ייתכן שצריך למנות לאחותך אפוטרופוס לגוף, שיוכל להביע במקומה הסכמה לטיפול שנדרש לה. זה יכול לפתור את השאלה מי יקבל החלטה במקום אחותך שכנראה אינה מסוגלת להחליט בעצמה, אך לא יפתור את השאלה המעשית של איך לתת לה את הטיפול בפועל. לצורך זה דרוש טיפול מתואם פסיכיאטרי ואונקולוגי וייתכן שהדבר יכול להיעשות במסגרת אשפוז כזה או אחר.