דיכאון, מניה-דיפרסיה והפסקת נטילת כדורים.

שלום רב, לפני כשנתיים פסיכיאטר קבע לי מניה-דיפרסיה. מאז נטלתי למוג'ין בין 150-200. בעת נטילת התרופה נשארתי בדיכאון. לפני כחצי שנה קיבלתי חוות דעת נוספת בה נאמר שאני סובלת מדיכאון נטו. מאז אני נוטלת וולבוטרין 300. לפני כ-4 חודשים הפסקתי עם הלמוגין-על דעת עצמי ומאז אני מרגישה נהדר! כשהלכתי להתיעצות לגבי הורדת המינון או הפסקה הרופא הראשון אמר לי שאני עושה דברים על דעת עצמי ושהוא מפסיק לי את המרשם (בידיעה שאני עלולה להיכנס לדיכאון על פי דבריו כי אני לא מוכנה לקחת מייצב מצב רוח- הוא סבור שאני אחווה מניה) אני לא מקבלת את האבחנה שלו-חד וחלק. מה תוכל להמליץ לי לעשות?נשארו לי עוד 3 כדורים...

הבעיה שאת נמצאת בה אינה איזה תרופה ליטול אלא כיצד להתנהל בטיפול. פנית ל- 2 רופאים שונים, שזו זכותך המלאה! קיבלת 2 אבחנות שונות שכל אחת מהן הולידה המלצות שונות. שתי ההמלצות השונות נכונות לחלוטין, בהקשר לאבחנות השונות שעשו שני הפסיכיאטרים ואת נותרת באמצע בלי פיתרון. כדי להימנע ממצב כזה, אני ממליץ על האסטרטגיה הבאה: תמני פסיכיאטר/ית כלשהו (אחד מאלה שכבר פגשת או מישהו/י שלישי/ת) שיהיה הפסיכיאטר המטפל שאיתו/ה את מקבלת החלטות. פניה לכל פסיכיאטר אחר תהיה למטרת התייעצות כאשר את ההמלצות שעולות מן ההתייעצות תביאי אל הפסיכיאטר/ית המטפל/ת ותקבלי החלטות רק איתו/ה. בצורה הזו את יכולה להתייעץ עם מי שאת רוצה ולקבל חוות דעת שניה מתי שאת רוצה וממי שאת רוצה, אך כל הזמן יש סמכות מקצועית אחת, שאיתה את מקבלת החלטות ושרואה את עצמה אחראית על ההחלטות האלה.