דיכאון, חרדות וכדורים.

לפני כ3 חודשים פגש אותי פסיכיאטר צבאי עקב לחץ של המפקדים שלי והגדיר אותי בתור בן אדם דיכאוני עם חרדות והפרעת אישיות קלה... חשוב לציין שאני אכן בן אדם מאוד דכאוני שסובל מחרדות שגורמות לי לרעד ולפחד (זה עובר אצלי במשפחה) אבל לרוב מסתכמות בזה שאני מפחד מכל דבר ורק רוצה לברוח ממנו. ניסו לשכנע אותי להשתחרר מהצבא כדי לקבל טיפול באזרחות אבל לא הסכמתי בגלל הפחד שלי ללכת לאיבוד לאחר השיחרור... בהתחלה התחלתי טיפול ברסיטל ובקלונקס(כדור ליום). הקלונקס גרם לי לבעיות זיקפה ולבעיות שפיכה, בתור בן אדם לגמרי בריא מבחינת יחסי מין לאחר כחודש של נטילת הכדור הגעתי למצב שבו אני כמעט ולא יכול להגיע לזקפה וגם שאני מגיע לזקפה לאחר מאמצים רבים אני הייתי מצליח לגמור, אבל בת הזוג שלי שהכל היה נהדר איתה עד לפני הכדורים לא משנה מה לא הצליחה לגרום לי לשמור על זיקפה אפילו בזמן יחסי מין מלאים(זה היה נופל כל הזמן...). הפסקתי לקחת את הכדורים בהדרגה והכל חזר להיות שוב נורמלי (למרות שהכדורים באמת קצת עזרו למצב הדיכאון והחרדות שלי). לפני כשבוע התחלתי לקחת כדורים חדשים בשם סרדנה בעקבות המלצת הפסיכיאטר. ושוב אותה בעיה רק בגרסא אחרת. אני מגיע לזקפה מלאה וחזקה אבל להגיע למצב של שפיכה אפילו לבד עם עצמי זה על גבול הלא אפשרי וגורם למאמץ רב מאוד. מבחינת יחסי מין להגיע לשפכה זה בכלל לא אפשרי עכשיו. זה מצב שממש מדכא אותי. זה כאילו שאני צריך לבחור בין חיים דיכאוניים עם חרדות אבל חיי מין נורמליים או חיים עם פחות דיכאון וחרדות אבל בלי יחסי מין בכלל...

השאלה היא מה לעשות? ועוד שאלה הפסיכיאטר הצבאי מצפה שאני יקח בשבוע הראשון 50 מ"ג בשבוע השני 100 מ"ג בשבוע השלישי 150 מ"ג ובשבוע הרביעי 200 מ"ג באופן קבוע, האם הגיוני כמות כ"כ גדולה כ"כ מהר?