האם הנבואה תגשים את עצמה לבסוף?

ד"ר שלום. יש לי שאלה...שאלתית. לאחרונה, הגעתי למסקנה או אולי התפכחתי שלאור נטייתי להכנס לדכאון מתקופות לתקופות, הגעתי לאיזושהי הארה לגבי המשך החיים שלי. כאילו, אני רואה את העתיד, במובן שמעכשיו יצפה לי למשך ועד סוף ימי חיי, דכאונות כאלו ואחרים, זו מסקנה אחת שהגעתי אליה ואולי באשמת השקפת העולם הפסיכיאטרית. שאלתי היא, נניח ואתקן את דרכי בכל דרך ובכל המאמצים. למשל, הוריד ממשקלי העודף אמצא לי בן זוג, בעל, הקמת משפחה וילדים. שאגב, הרבה פעמים אני מרגישה שהדכאון והקושי, נובע מהבדידות, מחוסר תמיכה אהבה של בן- זוג, שאילולא, היה לי שותף בחיים, המסע היה הרבה יותר קל ומהנה. אמצא לי תחומי עניין לשם הנאה וסיפוק. אצליח לחיות ברווחה כלכלית. האם כל אלו לכשעצמם, אינם מרפא לדכאון. למען האמת, הצלחת לבלבל אותי. אני קוראת פה לאחרונה, ומגלה שהשקפת עולמך, דייהנו הפסיכאטרית (המדעית). טוענת למצבים דטרמינסטים. שללא קשר למציאות החיים בפועל, תמיד יהיה, ישאר וילווה הדכאון. למשל, נתת פה הסבר לפני מס' ימים- על הקשר בין דכאון לבין רווקים שלא מתחתנים. או מי שבודד אינו מתחתן...משהו כזה. אבל, את לא חושב שמי שימצא אהבה ויפיג את בדידותו, כך גם הדכאון יחלוף? אני לא ממש הבנתי את הקשר הישיר (ואולי פשטני) שעשית, האם 'המדע' נותן תוקף לחזון אחרית הימים? מי שלא מתחתן לרוב הוא בדכאון, ומי שבדכאון לרוב לא מתחתן. ההקשרים הפשטנים אינם משאירים פתח ורצון לשינוי ולשנות סטאטוס- קוו. האם זה עד כדי כך אלמנטרי? מובן ובירור? מה אם האדם יתעלה על עצמו, יטפל בעצמו, ישקיע, ינסה...האם הנבואה (הפסיכאטריה) תגשים עצמה לבסוף???

שלום רב, הדוגמאות שאת מציינת נכונות. המסקנות אינן נכונות. אני ציינתי שיש קשר סטטיסטי בין הדברים, ולא קשר סיבתי. קשר סטטיסטי, למשל- לרוב הג'ינג'ים עיניים בהירות. זה לא קשר סיבתי. לא צבע השיער קובע את צבע העיניים, למרות ששני הממצאים נצפים בד"כ יחד. אותו דבר לגבי נישואין/ זוגיות ודיכאון. הקשר הינו סטטיסטי, לא סיבתי. העולם בעיני אינו דטרמינסטי. "הכל צפוי והרשות נתונה" משקף הרבה יותר את תפיסתי. הכל צפוי- ברמה הגנטית, למשל.... הרשות נתונה- כל אחד יכול (ולטעמי חייב) להוציא את המירב מכל מצב בו הוא נמצא. לפני מספר שנים היתה כתבה על קצין מסיירת אגוז שאיבד יד, התעקש ואחרי חודשים רבים הוחלט להשאירו ולתת לו תפקיד של מפקד צוות ביחידה. אני מאמין גדול ברוח האנושית, ומאמין בעיקר שמעשינו מתווים את דרכינו. תמיד אפשר להגיע למקום קצת יותר טוב. והכי חשוב- לדעת לראות את הטוב שבכל מצב. וזה ממש לא פשוט. כי מי שנמצא על הקרשים מאד מתקשה להרים את הראש. אבל אם הוא יוכל, הוא יראה שהוא עדיין על הבמה, ועדיין יש כאלו שבניגוד לו מפחדים מלהתמודד בזירה.... מקווה שיהיו לך הכוחות למצוא את הדרך שתמצה מעצמך את המירב, ושתהיה לך היכולת לראות את הטוב בכל נקודה בה תהיי.

עד כמה אני מעריכה אותך?? אני יודעת שלא תאהב את זה אבל אני רוצה לומר לך שוב "אתה אור נוצץ ומהבהב באפלת המקצוע שלך.... " נכון, אני שומעת שיש כמוך עוד שניים שלושה, אבל בשבילי תמיד תהיה הראשון.....