קהות חושית, אבדן אמפתיה ואדישות , חוסר יכולת לבכות

שלום רב, שמי רונה,בת 26 סטודנטית. מטופלת בכדורי ויאפקס (לדיכאון) כבר שלוש שנים, בחודשיים האחרונים לוקחת אפקסור בשל מחסור בחברה. לפני הויפאקס לקחתי במשך שנה ציפרמיל הפסיכיאטר החליף לי אותו עקב אבדן ליבידו. אני ללא ספק מרגישה מאוד "מחוסנת" מפגעי העולם... אני יכולה לקום בבוקר מהמיטה, ללמוד כמו שצריך ולהתעסק בחיי היומיום. אבל - במקביל, אני מרגישה ובזמן האחרון אפילו יותר - שהפכתי אדישה מאוד, כלום לא ממש מרגש / מעציב אותי, הרגשות מרגישים חלולים... יש עצב אבל הוא ריק, כנ"ל לגבי שמחה. בנוסף, אני יודעת שתמיד הייתי תוקפנית, אבל היום אני חשה שגם אין לי חרטות - או יותר נכון, אני לא אמפתית כל כך לזולת - וזה דווקא הדבר שהייתי "הכי טובה בו". האדישות גורמת לי לחוש שלא איכפת לי כלל, רק מדברים שמשפיעים עלי. בנוסף, די התנתקתי מכל חבריי ואני חשה כי אין לי על מה לשוחח עימם. האם חלק מהדברים יכולים לנבוע מהשימוש בתרופה זו? אני יכולה להדגים עם ימי זיכרון - בהם תמיד הרגשתי קשה והיום אני פשוט ממש אדישה! אשמח לתשובתך כי אני ממש חייבת לדעת האם זה יכול להשפיע כך... תודה רבה, רונה

תודה

שלום, כמובן תרופה משפיע על תמונה קלינית,אך פחות על מרכיב אישיותי. חשוב להוסיף שיחות בטיפול כדי לברר סיבות שהופיעו במקביל עם דיכאון...