הכוונה ועזרה

שלום אני אובחנתי לפני כמס' שנים כבעל מניה דפרסיה לאחר התקף פסיכוטי חמור שהביא את אשתי לערב פסיכיאטר, בדיעבד ברור לי כיום כי עברתי עוד לפחות 4 התקפים פסיכוטיים בעבר ואף אושפזתי בגלל אחד מהם. הרופא המליץ שאמנע מטיפול תרופתי ככל שאוכל מכיוון שמחלתי אינה אופיינית . אני אבא ומפרנס אך בשנה האחרונה אני חש הידרדרות ביציבות הפנימית שלי. לאורך השנים אני מניח כי הצלחתי לפעול למרות התופעות של המניה והדפרסיה אבל לאחרונה העניין נהיה קשה מאוד יש ימים בהם אני סובל מאוד עד כדי מחשבות נוראיות אבל בכל זאת מתקדם ליום הבא. ברור לי שיש כאן בעיה אבל אני נמנע מטיפול בגלל חשש לכלכלת משפחתי. עבודתי נהייתה מאבק נוראי, אני נמצא במצב תמידי של חרדה או אפתיה,דכאון,שמחה ישנם שינויים במצב הרוח בקווי מחשבה אבל אני משתדל לשמור על הכל בשליטה. השינה נהייתה טרודה יותר ויותר ולמרות שאני נרדם עם חצי כדור כל יום לאחרונה אני לוקח חצי כדור נוסף כשאני מתעורר מוקדם. אנני יודע כמה זמן ניתן להמשיך כך. אני פונה בגלל שני נושאים. האחד - בצבא הייתי ביחידה מיוחדת שפעלה בעזה ובלבנון והשתתפתי בפעילויות מבצעיות. למרות שההתקף הפסיכוטי לפחות החמור הראשון קרה מס' שנים אח"כ האם ניתן לקשר בין הלחץ אליו נחשפתי בצבא לבין החמרה או האצת המחלה. השני - אם ההידרדרות תמשיך מה ניתן לעשות מבחינת ביטוח לאומי.

אם כלכלת המשפחה חשובה, זה מעיד על מחויבותך, איכויותיך ועל הכוחות שעוד נותרו לך.אך זו גם סיבה מוטיבציונית מצויינת בעיקר לשמור עליך, על בריאותך, למענך ולמען בני משפחתך, לכן עליך דוקא לפנות בהקדם לטיפול פסיכיאטרי ולא להזניח. עיכוב והמנעות מקבלת טיפול, עלולה להנציח את ההתדרדרות ולהמשיך את הסבל הניכר שתיארת. ממה שתיארת לא ניתן לדעת אם יש או אין קשר לאפשרות של LATE ONSET PTSD שתיאורטית קיימת, למרות שהפרעה ביפולארית הינה יותר תורשתית ולא נסיבתית ומופעה הסימפטומטי והטיפול בה שונה. להערכתי טוב יהיה אם תפנה לטיפול,אולי אפילו למי שכבר סייע לך בעבר, בתקווה להרבה בריאות ושיפור איכות חייך. ד"ר כהן רבקה פסיכיאטרית מומחית.

תודה על התשובה אני בעיקר חושש מהתמודדות, טיפול וההשלכות שלו על התא המשפחתי ועלי. יש סיכוי להתמודד עם המצב הזה ללא תרופות, ככל הנראה אני אעזוב את עבודתי ואתחיל עבודה במפעל במשמרות, האם מבחינה רפואית הדבר חכם, אני יודע שהעדר שינה בלילה מחמיר את המחלה, יש סיכוי להתמודד עם המצב. אני כבר לא ממש יודע לאן לפנות אני מאוד חושש מהתפרצות נוספת, בפעם האחרונה ילדי היו קטנים ולא הבחינו במה שעשיתי. השאלה שלי היא עם טיפול תרופתי אנני יודע במה אוכל לעבוד ואם בכלל ניתן, אני בא מהתחום של ספורט ולכן אנני מוכשר בדברים אחרים. כמו כן אני נאבק בלימודים כבר קרוב לעשור מהתקף להתקף ממניה ודפרסיה, גם ברור לי שיש בעיה קוגנטיבית זכרון בלבול ולדעתי זה מחמיר . האם נכון יהיה להאבק בזה עד שכבר לא אוכל או פשוט לעצור ולטפל, לפנות לביטוח לאומי?