הגיון שנובע מפסיכוזה?

לד"ר רודרמן שלום בני לקה בהתקף פסיכוטי לפני כשנה ומטופל מאז. הוא החל ללמוד מקצוע רפואי, אבל הגיע אח"כ למסקנה שקידום הרפואה אינו מוסרי כי בהצלת בני אדם אנו גורמים להגדלת ההתעללות בבעלי חיים רבים ע"י האנשים שיינצלו (הרבה מאד סבל שאכן ניגרם להרבה מאד בעלי חיים בעת גידולם למאכל או לחליבה או להטלת ביצים בגלל שכל איש שניצל ימשיך לצרוך בשר חלב וביצים) ועדיף לכן לא להציל אנשים. קשה לטעון בפניו לו מבחינה הגיונית שהשיקול שלו שהוא סימפטום למצב פסיכוטי, מאחר שלא ניתן להעמיד שיקול כזה במדד אוביקטיבי. אבל אולי אפשר להעמיד אותו באור אחר, מניסיונך: אולי כבר פגשת טיעון ספציפי זה אצל אנשים פסיכוטיים? יותר מפעם אחת? בברכה ירון

שלום,בהחלט מניסיון שלי אפשר במקביל לטיפול תרופמי לבצע שיחות ולשנות מחשבות ''לא נכונות'', אך דבר דורש בדיקה, איבחון, שיתוף פעולה של מטופל וגם השקעה כלכלית...

לא הבנתי את התשובה לשאלה הספציפית. פגשת בטיעון ספציפי זה אצל אנשים אחרי פסיכוזה (שעקרונית עדיף לא להציל אדם בגלל נזקים שאנשים עושים בעולם כמו למשל לאמלל בעלי חיים) והאם יותר מפעם אחת?