אישפוז מרצון

שלום, אני סטודנטית בת 22 לתואר שני בתחום האומנות. בימים אלו אני עוברת משבר נפשי קשה מאוד מכל מיני סיבות שלא אפרט בהן בפורום הזה, הקשורות באירועים חיצוניים לי שגרמו לשברון לב ואכזבה אמיתית הן בתחום המקצועי והן בתחום הבינאישי. המשבר כולל התקפות בכי בלתי נשלטות, נדודי שינה, חוסר תאבון, חוסר סיבה וחוסר רצון לצאת מהמיטה,אובדן אמונה בעצמי וביכולות שלי בעיקר מהבחינה המקצועית. בנוסף, אני מניחה שהפרופיל שלי והסימפטומים שאני חווה (לא לראשונה) מתאימים לסיווג תחת דיכאון קשה. בטווח השנה האחרונה הגעתי לפסיכיאטר שנתן לי פריזמה במינון נמוך, בעיקבות לקיחת התרופה מצבי השתפר מאוד, אך לא התמדתי עם לקיחת התרופה, קשה להסביר למה ואני מניחה שמצבי רע כרגע גם בגלל העניין הזה. אציין שמצבי הכלכלי מאוד לא טוב וגם של משפחתי ובנוסף שישנן דיעות קדומות שליליות מצד הורי לגבי פניה לטיפול נפשי. אני חשה רוב שעות היום כאב ובילבול גדולים מלהכיל בגלל המצב שלי, אני חושבת על התאבדות או משתעשעת ברעיון הזה לא מעט, באופנים קונקרטיים יותר ופחות תלוי במידת היאוש שלי, אך לא נראה לי שאפגע בעצמי משום שזו נראית לי החלטה גדולה מידי וסופית מידי עבורי ובעיקר איני רוצה להסב צער לאנשים בחיי. יחד עם זאת,אני מעוניינת להתאשפז מרצוני באיזושהי מסגרת לבריאות הנפש ולו למספר ימים בלבד, לצורך קבלת עזרה, אך מעבר לזה, לשם הכרה, ואני אסביר: אני מרגישה שאני מאוד מאוד חולה כרגע ושאין לי את הכלים לעזור לעצמי לבד יחד עם זאת הסביבה: חברים, הורים, מורים נכון לעכשיו לא מסוגלים להכיר בקושי שלי במלואו ולהביע תמיכה וממשיכים להפעיל עלי לחצים מכל מיני סוגים, הלך הרוח הכללי הוא: כולם מבועסים, כולם מדוכאים, תצאי מזה, פשוט אל תהיי מדוכאת. אך אני בכנות מרגישה שזה מעבר ליכולת שלי נכון לעכשיו. אני מעוניינת לדעת בבקשה, איך עובד תהליך ההתאשפזות מרצון? לאן אני פונה? מה ההליך? אילו מוסדות פעילים קיימים? כיצד אני יכולה לעשות זאת? האם זה משהו שקופת החולים מכסה אותו? מה העלויות? מה הליך השחרור לכשאחליט שאני מסוגלת לחזור לתפקוד? אודה על תשובות כנות ומפורטות ככל האפשר. בתודה, א.

גברת אלעזר היקרה, הודעה זו לא תחליף את העצה המקצועית של מנהל הפורום, ואולי לא תענה בדיוק על בקשתך באופן ישיר. בכל אופן, רציתי לענות ולהיות איתך, ולו בכמה מילים והזמנה. נשמע שהתקופה האחרונה זימנה לך אתגרים נפשיים מורכבים ובוודאי מפחידים. הלב סוער, השאלות גדולות ואת מנסה להתמודד עם העומס. את מספרת שאת שוקלת אשפוז: כניסה למקום מוגן, עוטף ורואה שיכוון אותך לטיפול מותאם וידאג לצרכייך. במקביל, את מתארת ריחוק וחוסר הכרה מהסביבה הקרובה שלא מסוגלת לעזור.. בוודאי גם זה גוזל כוחות ויכול לפגוע מאד- שלא רואים ומכירים במי שאת ומה שעובר עלייך. זה יכול להיות כל כך קשה, דווקא בתקופה בה נדרשת תמיכה, דאגה וחום עוד יותר מהרגיל. רציתי לספר לך על אתר סה"ר- "סיוע והקשבה ברשת". בכל לילה בין תשע לחצות נמצאים מתנדבים עמם ניתן לקיים שיחות צ'ט פרטיות ואנונימיות. אולי במצב בו אף אחד לא מכיר ומבין, תוכלי להעזר בשיחה נעימה, מקבלת.. נשמח להקשיב לסיפורך, להכיר אותך יותר טוב ואולי לחשוב איתך ביחד על ההתמודדות של התקופה הזאת הסוערת. תוכלי להעזר בשיחות בכל עת, ברגעים קשים או להתייעצות נינוחה.. שמרי על עצמך היטב, את מוזמנת תמיד, מתנדבת סה"ר www.sahar.org.il

אני מחכה לתשובה בנוגע לדברים ששאלתי עליהם. אין לי כל כוונה לשוחח בצ'ט עם אנשים שאיני מכירה. אבל תודה בכל מקרה...