דיכאון - זקוקה ליעוץ

שלום. אני חושדת שחבר קרוב שלי מתחיל לפתח דיכאון קליני. אני רוצה לתאר כאן מה עובר עליו בכדי להשיג שתי מטרות: לשאול אנשי מקצוע האם מדובר אכן בסימפטום של דיכאון. לדעת מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו. אז ככה: מדובר בחבר קרוב שעד לפני כמה זמן היינו מדברים כל יום לפחות פעם אחת ונפגשים מינימום שלוש פעמים בשבוע. לפני בערך שלושה שבועות נודע שאביו צריך לעבור ניתוח. לאותו חבר יש נטיית חרדה וגם לדעתי בעבר הרחוק שלו היה לו דיכאון. לאט לאט הקשר שלי איתו התחיל להתרופף. בהתחלה הייתי בטוחה שפשוט נמאס לו ממני. אבל לפני שבוע הוא פתאום התקשר אלי ושאל לשלומי. בשיחה נשמע כאילו אין לו יותר מדי מה להגיד על עצמו. בשבועיים האחרונים אותו חבר התחיל להימנע מכל פעילות חברתית. לא הציע שנפגש ולא הלך לשום אירוע שבעבר היה ברור שייקח בו חלק. אתמול בלילה שלחתי לו הודעת sms והוא לא ענה (זה מאוד לא אופייני לו - הוא תמיד מתייחס לכל שטות שכותבים לו). בבוקר כתבתי לו שייצור איתי קשר ושאני רוצה לדבר איתו. שוב הוא לא שיתף פעולה. בצהריים התקשרתי אליו והוא לא ענה אז החלטתי לנסח לו הודעה כנה ולכתוב שאני מודאגת לגביו. הוא התקשר אחרי חצי שעה. בשיחה הוא מצד אחד דיבר בטון "חברותי" ו"נעים" מצד שני נוצר בי הרושם שהוא רק רוצה להגיד לי שהכל בסדר ושהוא ממש רוצה לסיים כבר את השיחה. ניסיתי לדובב אותו לשאול כל מיני שאלות והוא ענה ממש קצר וכל הזמן כיוון את השיחה לסיום. יותר מאוחר שלחתי לו שוב הודעה והוא התעלם. בגלל שחששתי לו יצרתי קשר עם עוד חברה משותפת. אותה חברה (שגם איתה הוא היה בקשר יום יומי) אמרה שהיא מרגישה אותו הדבר כמוני - בהתחלה חשבה שנמאס לו ממנה ואח"כ קלטה שהוא כאילו מדבר בחביבות אבל מנסה לסיים את השיחה כמה שיותר מהר. מה יש לו? האם זה התחלה של דיכאון? האם מדובר בסתם עצב זמני? מה אני יכולה לעשות למענו? אני מעוניינת בדעה של איש מקצוע אבל לא רק. תודה מראש על העזרה וחג שמח

שלום, לא בטוח שיש מקום בהתערבות פסיכיאטרי. כנרא יש משבר ביחסים עם החבר. כמובן הוא יכול לפנות לאיש מקצוע לפי צורך, אך זה תהיה החלטה ופנייה שלו...