מודעות עצמית וחברתית ?

שלום. אני חייל ביחידה קרבית בצהל כבר כמעט שנה וכבר כמה חודשים יש לי בעיה שככל שהזמן עובר היא מתגברת.בצבא עברתי מבחירה (כשהייתה הזדצנות) ממקום למקום כדי להחליף את האנשים שהייתי איתם מכוון שלא הסתדרתי איתם (אני מאוד חברותי וסקרן ומצחיק והכל)) אבל לא אהבתי את האנשים בשום מקום שהייתי בו..אז התחלתי ךחשוב ךמה..והגעתי למסכנה שעם הזמן בצבא פיתחתי מודעות עצמית וחברתית גבוהה. אני כל הזמן מנתח את האישיות שלי,פעולות,מניעים,אני יכול להסביר את התהליך של כל ההחלטות שאני עושה וגם של אחרים. אני כל הזמן מבקר את עצמי שאפעל בצורה הכי מוסרית שאפשר(יותר נכון אתית -יש הבדל) אני דואג להיות כל הזמן כנא עם עצמי ועם הסביבה שלי,אובייקטיביות הפכה לתורה שלי. התחלתי לראות אנשים כמו שהם באמת ולראות את כל החסרונות שלהם - את הצביעות,ההתחנפויות,אני רואה מתי הם פועלים מתוך לחצים חברתיים,ומתי מתוך אינטרסנטיות ואגואיסטיות,אני מזהה את מנגנוני הגנה שלהם כמו:רציונליזציה,והדחקה...אני התחלתי להסתכל עליהם כעל יצורים שנותנים למוסכמות חברתיות ,לשלוט באופן מוחלט על החיים שלהם. היום מלבדנהשעמום הענק ,שיש לי מהם כתוצאה מהפעולות הצפויות שלהם-ומהמניעים הפרימיטיביים שלהם. אני סובל מבדידות מתוך בחירה ,גם כי אני לא רוצה לשחק את המשחק שהם משחקים בו - משחק של כל המוסכמות שיש במסגרת הספיציפית עם האנשים הספיציפיים,וגם כי ההתנהגות שלהם נראית לי צפויה ומשעממת. התחלתי להבין שיש הרבה אנשים שמחליפים זהויות והתנהגויות כשהם נמצאים בקבוצות שונות..הם מנסים למצוא חן בעיני אחד של השני ע"י הבעות דעות מקובלות שהרבה פעמים לא אתיות,יותר קל להם ויותר משתלם לשתוק מאשר להגיד מה שרתה באמת חושב, אבל יש שם מקרים כאלה קיצוניים שכבר בכלל לר חושבים אלב פשוט סופגים את כל מה שהחברה אומרת להם ..מה שהמקובלים אומרים...התחלתי להתבונן וראיתי שהרבה מהאנשים פועלים על פי מוסכמות של כל קבוצה שבה הם נמצאים - והבנתי שאנשים כאלה לא אמינים. אני חושב שהרבה ממה שקורה שם זה גם כי המסגרת היא מאוד קשה שגורמת לאנשים לפעול ככה והאוכלוסיה שם גפ מאוד צעירה וחלשה שנופלת בקלות תחת לחצים כאלה. לפעמים יש לי מחשבות.קיצוניות על חופש ועל עד כמה אני באמת שולט על חיי..אני חושב על זה שהרבה דברים הם בלתי נשלטים ועל זה שאנחנו בסך הכל יונקים ...וזה קצת מדכא...אבל הרבה פחות כשאני חושב שזה מה יש ...החיים משעממים ...איך אתם אנשי מקצוע שיודעים שהכל זה תגובות ופעולות,סיבה ותוצאה,פעילויות חשמליות ועצביות במוח והורמונים...איך אתם חיים עם כל הבנאליות הזאת? ואיך אני.אמור לחיות עם זה ? המחשבות שלי עוברות את תחום הקבוצה הספיציפית והופכות לאוניברסליות...

שלום רב, אם אתה חש מצוקה רגשית (והרושם שכן) כדאי לך לפנות לפסיכולוג צבאי/קב"נ. בברכה, דר' י. בייטלמן