דיכאון מגורי

שלום ד"ר יאנה. יש לי בן זוג שלוש וחצי שנים לפני כחצי שנה היינו אצל פסיכיאטר אשר אמרה שהוא סובל מדיכאון מגורי קיבל סימבלתא.לקח כמה חודשים והפסיק.ברצוני להבין יותר לעומק כול פעם שיש קשיים בזוגיות הוא בורח טוען שלא טוב לא לבד אך בכול זאת בוחר בזה.אנחנו נפרדים הוא נעשה נוקשה ולא מוכן להתפשר אך לאחר כמה חודשיים חוזר.ככה זה 3 וחצי שנים.אני לא מבינה למה כשהוא הכי הרבה זקוק לתמיכה הוא בורח ורוצה להיות לבד.האם יש קשר בין המצב שלו לנכות רגשית?חשבנו לגור יחד ובדקה ה 90 הרס הכול.האם בדכאון הזה יש גם פחד ממחויבות?כי לפי דעתי יש שם גם פחד גם נכות רגשית ואין לי דרך להבין אותו.אני מאוד חמה תומכת ורוצה לעזור אך הוא לא נותן.קראתי המון חומר אך לא ראיתי משהו שיתן מענה לשאלותיי.הוא לא רוצה לעזור לעצמו.ואין לי מוסג איך לעזור לו.אשמח אם תוכלי לעזור .

ליעל שלום רב, לאנשים במצבים דיכאונים יש נטייה ווקא להתבודד ולא לתקשר, אפילו עם אנשים הכי קרובים והכי תומכים, וזה יכול לנבוע מדיכאון עצמו. לגבי שאלותיך- אין לי תשובה, כי זה אינדיבידואלי ומשתנה מאדם לאדם. הייתי מציעה שבן זגוך יפנה לעזרה של פסיכולוג. בברכה, דר' י. בייטלמן