דילמה

שלום דוקטור יאנה, אני סובלת מחרדות ותחושה תבוסתנית בכל פעם ש"קצת" קשה. בת 46 בטיפול פיסכולגי לפני כשנה אובחן ידכאון, וכל התרופות שניסיתי עזרו חלקית בלבד (אם בכלל) ולוו בתופעות לוואי קשות. לאחרונה ניסיתי ציפרלקס והורדתי מינון על דעת עצמי לחצי כדור. בשל מיגרנות הפסקתי לחלטין ועכשיו סובלת מדכדוך (ללא מחשבות אובדניות=הסיבה היחידה שמלכתחילה ששכנעה אותי לקחת תרופות) ומחרדות קשות עד כדי פחד ללכת לעבודה כי פגיעה מדי ולא מסוגלת להגן על עצמי,בפחדים ממוות של קרובי משפחה, מרגישה חסרת ערך וכשלון ולא יודעת אם עלי לחזור לפסיכיאטר שגם אצלו מריגשה כשלון ויאוש ומיאוס גם מצידו. ולא יודעת מה לעשותואולי רק לחכות שיעבור? ואולי רק יחמיר? בינתיים מרגשיה ברגרסיה וילדותית ועכשיו רואה את כל העומס שכתבתי והפלתי עלייך,מבקשת סליחה אבל זקוקה לעצה דחופה . לא יודעת אם פשוט אין לי סבלנות לחכות ושוב מתנצלת...

לדנה שלום רב, הייתי ממליצה לך שוב לפנות לפסיכיאטר, ואם את מרגישה שהרופא אינו עוזר לך את יכולה לפנות לרופא אחר. בברכה, דר' י. בייטלמן