החלמה מניתוח אצל חולי סכרת

שלום. בשעה שאני כותב שורות אלה, שוכב אבי במחלקה לטיפול נימרץ באחד מבתי החולים בצפון הארץ, מחובר למכשירים ושקיות אינפוזיה לרוב. מראה לא נעים במיוחד. הוא בן 67, חולה סוכרת כשלושים שנה. לחץ הדם הגבוה, הנלווה למחלה, גרם לו לשני אירועי c.v.a. האירוע הראשון היה ב1988 והוא הצליח להתגבר עליו. האירוע השני כבר היה רציני יותר. הוא קרה לפני כשש שנים ובעקבותיו הפך לנכה מאה אחוז. קיצורו של דבר, חוסר התנועה לאורך השנים, הביא לחסימה במעיים לפני שלושה שבועות, שבעקבותיו הוא נאלץ לעבור ניתוח קולוסטמיה. למרות מצבו החמור ממילא, והתראות הרופאים, הוא עבר את הניתוח בשלום וכולם נשמו לרווחה. אך מה גדולה היתה האכזבה כאשר שבוע לאחר מכן נאלצו להכניסו שוב לחדר הניתוח מפני שחתך הניתוח אינו מתאחה והמעיים פורצים החוצה. גם את הניתוח הזה הוא עבר בשלום, ושוב לאחר שבוע נוסף הוא הוכנס לניתוח נוסף מאותה סיבה בדיוק. הניתוח האחרון היה לפני שלושה ימים ומאז הוא מאושפז במחלקה לטיפול נימרץ נשימתי כדי לעזור לו בנשימה. נאמר לנו כי בניתוח השלישי (האחרון) שמו לו רשת האמורה למנוע את פריצת המעיים. התסכול הוא רב. נראה כי אחרי כל המאמצים אנו הולכים לאבד אותו רק בגלל שמקום הניתוח אינו מתאחה. האם נגזר על חולי סוכרת שעוברים ניתוח, סבל רב כל כך עד כדי סכנה לחייהם, ורק בגלל עניין טכני של חוסר איחוי הניתוח? האם איש בשורות אתה דוקטור? תודה מראש. דודו.

דודו שלום, צר לי לשמוע על סבלות אביך. אני מבין ללבך , כי גם אבי שכב עשרה ימים מונשם בטיפול נשימתי נמרץ, בהיות בגיל 87, ויצא משם, החלים וחי לו שמח וטוב לב עד גיל 90+. אז הוא שוב אושפז, ושוב הגיע לטיפול מרץ ומשם לצעריכבר לא יצא. בכל אופן, הסייבוכים שלאחר ניתוח , בהם המעים פורצים וכ' אינם קשורים בסוכרת, והם מוכרים בהרבה לא סוכרתיים שעברו ניתוחי בטן. הסוכרת רק עלולה להפריע בריפוי של זיהומים בפצע, ולגרום לאיטיות באחלמה.תלחץ שמומחה או יועץהסוכרת של בית החולחים שם, יתן הורות בקשר לאביךץ רמות גלוקוז של 150-250 הן סבירות לאדם במצבו. היה חזק, ואחולי החלמה לאביך. ד"ר קנטר