לקיחת כדור ACROSE

שלום רב. אני מזה כמה חודשים מנסה להימנע מלקיחת כדורים לסוכרת, לפחות כך הבנתי מרופא המשפחה שלי. בבדיקת סוכר הראה כי התוצאה יא 139 - 6 הרופא נן לי את הכדורים בם גלוקופז', אך אחרי יום אחד של לקיחת 3 כדורים ביום, שלשלתי במשך יומיים ואחר כך ממש התעלפתי כמעט ומיד לקחתי משהו מתוק וחזרתי לעצמי. היום החליפו לי את הכדורים לכדור בשם "ACROSE, ברצוני לשאול על הכדור הזה: א. נכנסתי לפורומים ולא מצאתי שום פורום או התייחסות לשם הכדור הזה. ב: קראתי את כל תופעות הלוואי של הכדור ואני די מפחדת לקחת אותו. מה דעת המומחה?? מה אתה יכול להמליץ לי?

שלום לך כוונתך כנראה לכדור אקרבוז או פרנדאז בישראל, המשתייך לקבוצת התרופות עוקפות הלבלב. להלן קטע מהספר החשוב: "סוכרת-לחיות עם להרגיש בלי, העוסק באקרבוז: ..." אקרבוז (פרנדז, פריקוז) : Precose) Acrabose (Prandase, תכשיר שהוצג לראשונה לפני כשלושים שנה, והוכנס לאחרונה שוב לשימוש בארץ, לאחר שה FDA אישר ב 1966 את שימושו בארה"ב. יש לציין שמשך עשרים השנים האחרונות היה האקרבוז בשימוש נרחב באירופה, במיוחד בארצות הדוברות גרמנית, וכן בקנדה. האקרבוז הנה תרופה טובה להתחלת טיפול בסוכרתי חדש עם סוכרת מסוג 2, ובמיוחד בסוכרתים שרמות הגלוקוז שלהם גבוהות יחסית אחר האוכל, למרות הדיאטה . גם במקרים של IGT, בהם תגובת הסוכר בצום היא תקינה, אך לאחר שעתיים הרמות נעות בין 140 ל- 200 מג% יש מקום ל טפול באקרבוז למניעת המעבר העתידי לסוכרת של ממש. .... הפעילות מורגשת במיוחד על תגובת הגלוקוז שלאחר הארוחה והפעולה נשמרת גם בשימוש ממושן בתרופה. קישור האקרבוז לאנזים הוא הפיך, ולכן השימוש בו אינו מונע לחלוטין את ספיגת הסוכרים מהמזון, אלא מפחית את קצב ומהירות הספיגה במידה ניכרת. אין לו כל השפעה על ספיגת תרופות או חומרים אחרים, ויטמינים או מינרלים. במקביל לירידה של יותר מ 30% בתגובת הגלוקוז לארוחה - מופחתות גם תגובות האינסולין וחלה ירידה ברמתו. לאקרבוז אין השפעה ישירה על התנגודת לאינסולין, או על קליטת הגלוקוז ברקמות. מחקרים הראו שאקרבוז לא הביא לירידת רמות האינסולין בצום, אך כן הביא לירידת תגובת האינסולין שעתיים אחר הארוחה בכ 30%, קרוב לודאי כתוצאה של הפחתת תגובת הגלוקוז לארוחה הפחמימנית. הפחתת העלייה ברמות הגלוקוז בדם לאחר אקרבוז וארוחה, הביאה בנוסף לירידה התגובתית ברמות האינסולין גם לירידה תגובתית ברמות ה GIP ,וכן לעליה ברמות ה 1 - GLP הורמונים המשתתפים בויסות הגלוקוז. במחקרים בסוכרתים נמצא שהאקרבוז הנה תרופה בעצמה בינונית, וכאמור עיקר פעילותה בהורדת תגובת הגלוקוז לאחר שעה ושעתיים מהארוחה. ההפחתה ברמות הגלוקוז בצום היא קטנה – כ 24 מג%, ואילו לאחר שעתיים ההפחתה היא ב 54 מג% בהשוואה לביקורת ללא אקרבוז. גם השנוי ברמות ה HbA1cנע בתחום של 0.9% .ניתן לשלב את האקרבוז עם תרופות אחרות, בין אם סולפנילאורה או מטפורמין וטרוגליטזון, בשילוב עם סיבין תזונתיים בדיאטה, או בשילוב עם אינסולין בסוכרת בלתי מאוזנת מסוג 2 , עם רמות גלוקוז גבוהות במיוחד, ולהפחית בכך את צריכת האינסולין היומית. בסוכרתים עם סוכרת מסוג 1, שילוב האקרבוז יכול לסייע במניעת "קפיצות" רמות הגלוקוז בתגובה לארוחה. בשימוש ממושן נצפתה גם ירידה קלה ברמות הטריגליצרידים, הנוטים להיות מוגברים בסוכרת מסוג 2 . אקרבוז במינונים גבוהים עלול לגרום לנפיחות, לנפיחנות , כאבי בטן ולשלשולים. התופעות מצד מערכת העיכול תלויות במינון, Dose-related) )התופעות נגרמות בשל התססת הסוכרים שלא נספגו מהמזון, והגיעו למעי הגס, מקום שם נמצאות באופן טבעי בקטריות המתסיסות פחמימות. באמצעות התחלה מתונה במינונים נמוכים והגדלת המינון בהדרגה, ניתן לצמצם את תופעות הלוואי. לקבלת יעילות מרבית יש לקחת את האקרבוז עם תחילת הארוחה. ההמלצות כיום הן להתחיל בכדור או מחצית כדור של 50 מ"ג, בערב עם האוכל למשך השבוע הראשון, וכל שבוע לעלות בתוספת של 25-50 מ"ג, תוך פיזור בין הארוחות העיקריות. היות והאקרבוז מונע ספיגת פחמימות ואת פירוקן, אין טעם לקחת אקרבוז יחד עם אורחה קלה של פרות וירקות ,נטולת פחמימות מורכבות. בסוכרתים הנוטים להיפוגליקמיה, או המטופלים בשילוב של ממריצי לבלב או אינסולין עם אקרבוז, יש להזהיר את המטופלים שהם עלולים להיתקל בקושי בהתאוששות מהיפוגליקמיה על ידי אכילת פחמימות מורכבות כלחם לבן וכדומה. האקרבוז יפריע לספיגת הגלוקוז מהפחמימה המורכבת. לכן מטופלים אלו חייבים תמיד להחזיק עמם גלוקוז נקי, בצורת טבליות או ג'לי, להתאוששות מהירה במקרה של אירוע היפוגליקמי לא צפוי. ....בגלל תופעות הלוואי הגסטרואינטסטינליות, יש להימנע מלתת אקרבוז בחולים עם דלקות כרוניות של המעי, כיבים בקולון, או מחלות חסימתיות של המעי הגס. עלית כמויות הגזים בתגובה לאקרבוז במעי, יכולה להחמיר את מהלך מחלות המעיים הדלקתיות והכרוניות. היות ובמחקרים נמצאו ריכוזים גבוהים מהרצוי בדם של אקרבוז, במטופלים עם הפרעה בתפקודי הכליות, אין לתת אקרבוז לסוכרתים שהקראטינין בדמם עולה על 1.8 מג%. העדר אירועים היפוגליקמים במתן אקרבוז כטיפול יחיד (כמונותרפוה), העדר עליה במשקל, בטיחות גבוהה בשילוב עם תרופות אחרות והפחתת מה ברמות הטריגליצרידים בפלסמה, הופכים את הטיפול באקרבוז לאטרקטיבי. התאמת מינון אישית ונכונה, כך שתתן את מקסימום ההפחתה בתגובת הגלוקוז מחד, ומינימום של הפרעות מערכת העיכול מאידך, הופכת את האקרבוז לתרופת הקו הראשון לטיפול בסוכרתי עם סוכרת מסוג 2."