היפוגליקמיה ומצב נפשי

שלום רב, קראתי בעיון תשובתך בנוגע לקשר שבין סוכרת למצב נפשי ירוד. ברצוני לבקש הרחבה בנושא. אחי ,כבן 46 , סובל למעלה משלושים שנים מסוכרת נעורים. הוא אדם סגור באופן קיצוני, רווק ומתבודד. בשנה האחרונה הבחנתי שבכל פעם שהוא מוזמן לכינוס משפחתי, הוא לוקה בהיפו בדרגת חריפות משתנה. האם מצב כזה (דהיינו, הצורך - המאולץ משהו - להגיע לכינוס בעל כורחו, ועקב כך כניסה למצב היפו) מוכר ומה ניתן לעשות כדי להימנע ממנו ? בברכה, מיקי.

שלום לך, תופעה מוכת אצל סוכרתיים עם סוכרת נעורים ארוכת שנים היא כניסה להיפו מכוון, בין אם במודע או לא במודע על מנת לעורר את הצורך בעזרת/הבנהת הסביבה. מה שנקרא "cry for help" אחיך זקוק לאבחון/יעוץ/טיפול נפשי, ויפה שעה אחת קודם.