תשובה לעודד

מאחר והדוקטור לא מצא לנכון לענות לשאלתך, כנראה משום שאין בה הזדמנות להמליץ על פרק בספרו, אני אנסה: על פי ההגיון, האדם הבריא שאתה מציע, זה שאוכל סוכר כל שעתיים (נקווה שהוא ישן בלילה), יש לו שתי אפשרויות - לעשות המון פעילות גופנית, וכך רמת הסוכר שלו תישמר בגבולות הנורמה (אני מנחשת שבגבולות הגבוהים) או לא לעשות פעילות בכלל, ואז לא רק שרמת הסוכר שלו באמת תישאר 160 קבועה, אלא תעלה ותעלה, ויותר מכך: הוא ישמין וישמין ולא יעבור הרבה זמן עד שיצטרף לידידו הסוכרתי, זה שרמת הסוכר בדמו 160 בצום. איך זה נשמע לך?

חן חן לתשובתך שנראית לי הגיונית.