ההורמונים הקונטר - רגולטורים ואיזון הסוכרת

שלום רב ד"ר קנטור, הכתבה שבנידון באתר מתוקים הדליקה מנורה אדומה אצלי. סכרתי טיפוס 1 מחובר למשאבה בן 55. הנושא גלוקגון וגליקוגן היה מוכר לי מהספר Pumping Insulin, אבל ההסבר שלך בכתבה היה מאלף. הספר רק ציין את קיום התהליך ואת "פנומנון השחר". לעיניין: אני סבור שאני מייצר את הסטרסס ומזרז בכך את שיחרור הקליקוגן בשעות הבוקר המוקדמות כאשר אני עושה פעילות גופנית קשה. משקולות לרבע שעה ואופניים רבע שעה. שמתי לב שלמועד הפעילות יש השלכה על מינון האינסולין ורמת הסוכר אחרי שעתיים. לפני או אחרי ארוחת הבוקר. הדבר מתבטא במתן בולוס כפול מזה המקובל בשעות היום האחרות! אם אני מתעמל אחרי ארוחת הבוקר המצב משתפר - דרוש לי פחות אינסולין, אבל המינון עדין גבוה יותר. אני קם בבוקר עם רמת סוכר קטנה מ-120. האים עלי להפסיק לבצע פעילות גופנית בשעות הבוקר, כדי לא לגרות את הכבד? לפי הבנתי אני צריך להפסיק בתיקווה שהכבד ישאר "רדום". אולי אני יכול "לרמות" את הכבד? "לרמות" את הכבד - הכוונה, על ידי מתן אינסולין לפני הפעילות. או להתחיל פעילות רק לאחר ארוחת בוקר קלה עשירת פחמימות. לבצע בולוס או לא עבור ארוחת הבוקר? הארוחה היא דגני בוקר על חלב = בערך 30 פחמימות בשעה 7:00 בשעה 10 אני אוכל עוד 40 פחמימות. שנה טובה לזר קאופמן

שלום לך לזר, עקרונית - כל שעה יפה לפעילות גופנית. הענין הוא בכך שאם מבצעים פעילות חריגה מהשגרה היומיומית יש ל"נטרל" את השפעתה להפחתת הגלוקוז בדם עקב ניצולו בשרירים, בין אם על ידי תוספת מזון (בננה, מיץ תפוחים ללא תוספת סוכר) או על ידי הפחתת מינון הבולוסים של האינסולין. כל זה נכון לגבי הכלל, אך כידוע יש גם יוצאים מהכלל... היוצאים מהכלל הם אלו שגופם מפענח את המאמץ הגופני כסטרס וגורם לעליה בהורמוני הסטרס ובעקבותיו ברמות הגלוקוז. על ידי מדידת רמות הגלוקוז בדם לפני, במהלך, אחר ושעתיים אחרי פעילות גופנית, תוכל "לאבחן" האם אתה שייך לכלל או ליוצאים מהכלל ולהגיב בהתאם.. אתה מתייחס כל הזמן לספרי הישן שנכתב ונחתם לפני כעשר שנים, המתן מעט קט - ל]פי המובטח לי בסוכות יופיע בחנויות הספרים הספר החדש והעדכני שלי שיקרא שמו בישראל: "סוכרת - לחיות עם, להרגיש בלי" שודאי יסביר לך הכל הרבה יותר טוב. שנה טובה ד"ר יורם קנטר

תודה לד"ר קמטר, נכון שהספר קצת ישן, אבל יש בו עדיין נקודות רבות אקטואליות. בהמשך, רציתי לדווח מה עשיתי לפני תשובתך: פשוט, אכלתי 30 פחמימות לפני הפעילות הגופנית עם 1.5 בולוס שהוא חצי מהכמות הדרושה. תוצאה: שעתיים אחרי הפעילות אני נמצא על 112 כמו בבוקר! מסקנה: ללא מזון ובולוס בבוקר ואני עושה פעליות גופנית, אני יורד נמוך מאוד ברמת הסוכר בלי להרגיש זאת (unawareness). חצי שעה אחרי הפעילות אני בסביבות 100 אבל בכיוון עליה חדה. אילו היה לי מכשיר אשר בודק ברציפות את רמת הסוכר היתי יכול לזהות זאת. אחר כך גם בולוס כפול מהדרוש לא יכול לעצור אותי על 160 אחרי שעתיים. רק אז אני מבין שהסטרס עשה את שלו ואני מעבד שליטה עד שעות הצהריים. לכן, חילקתי את ארוחת הבוקר לשני חלקים: כוס מיץ ופרי לפני הפעילות ודגני בוקר על חלב אחרי הפעילות. הפרשה של הבוקר הסתיימה. שוב תודה ממתין לספר החדש לזר