שאלה-קליטת גלוקוז לתאי שריר בסוכרת

ידוע לי כי בסוכרת נפוצה נוצר אינסולין אך הוא אינו מגיב עם קולטני האינסולין שעל תאי המטרה שלו (למשל תאי שריר). לכן, כשיש רמה גדולה של גלוקוז בדם אין תיקון סטייה של רמת הגלוקוז בדם כי האינסולין אינו גורם להחדרה מרובה של גלוקוז לתאים. במקביל, מכיוון שהתאים חשים "הרעבה" מתפרקים שומנים בגוף. האם תוצר פירוק השומנים הוא גלוקוז? אם כן, כיצד הוא חודר לתאים שאינם מגיבים לאינסולין? מה מהווה את מקור האנרגיה לתאי שריר בסוכרת שאינה מגיבה לאינסולין?

שלום לך, כאשר יש תנגודת לאינסולין, וצר מצב בו האינסולין מתקשר לרצפטורים שלו אך אינו מצליח להפעיל את "פתיחת" המעברים לגלוקוז. הדבר מתרחש בשרירים, בשומן ובכבד. במוח מאידך, מעבר הגלוקוז הוא חופשי ללא צורך באינסולין. מקור האנרגיה בשרירים הזמין הוא בגליקוגן שהוא חומר התשמורת, וכן באפשרות להפוך חלבונים לגלוקוז באופן חלקי. מפירוק השומנים לא מתקבל גלוקוז אלא חומצות שומן ודומיהן.