נטיה לסוכרת?

במשפחתי, יש מספר מקרים של סוכרת, אמי עליה השלום היתה חולה בסכרת, ואחיותיה של סבתי, וכולן הסתבכו עם המחלה קשות, לאחרונה התגלתה סוכרת אצל אחות מבוגרת ממנו במספר שנים, היום היא בת 46, אצלי באופן טבעי אני אינני אוהבת מזונות עשירים בסוכרים, ופחמימות ריקות, כי מיד אחר כך אני חשה חלשה מאוד, וסחרחורות, העמסת סוכר רגילה הראתה ערכים תקינים של סוכר, גם במהלך הריונות, האם בכל זאת זה איתות לגוף שלא לצרוך סוכר או שזה סתם דמיון שלי? אם יש לי את הגן לסכרת, מה הסיכויים שלי לא לחלות במחלה? והאם יש צורך בתזונה קפדנית?

יעל, אולי אשמע לך רציני מידי, ניחא. אני לא כזה. בחיים אין נטיות, אלא תכונות מובנות שמקורן בתורשה בהיותנו כולנו תוצרים גנטים. כי הרי לא הגענו מהחלל אלא משרשרת מתמשכת של מיהול אלה שיצרו אותנו. לכן לרקע יש משקל בהתפתחות אירועים צפויים, הכל תחום כמובן בכללי ההסתברות הסטטיסטית. אין לובה שכך יהיה, אבל הסיכוי לכך גדול יותר ממי שאין לו רקע או היסטוריה משפחתית. והרופא, בניגוד אלי, יוכל אולי גם לנקוב בשיעור ההסתברות (או מימוש החשש) להתקיימותם של אלה. לכן, יש צורך בהבנה ובמעקב ובמודעת למיוחדות שברקע המשפחתי. מעבר לכך אין מה לעשות כי עדיין אין דרך בדוקה למנוע את הצפוי שאינו ודאי. להפחית באכילת מזון ממותק רצוי תמיד, אבל אין בכך ערובה למניעה. וגם הנאה ונחת ממאכלי מתיקה יש לה ערך מסויים. התחושה של איתותי הגוף הוא נושא לספרים ולא לעובדות, כי הגוף דומני עוסק בתפקוד ולא בתחושות. התחושות מקומן בראשנו אנו, ולא תמיד אני משתכנע שהוא חלק מהגוף. ובכר אמרתי שאני איני רציני. אז צריך לדעת שזה היה במשפחה וזה עשוי להיות, אבל בהחלט אינו גזירה. אני לדוגמא סוכרתי, אימי היתה סוכרתית, ושתי אחיותי בריאות אבל דואגות ממחלות אחרות. כך שלך תדע איזה נצר מהתורשה בחר בי להיות מתוק ושחרר אותן מהנכס המשפחתי. אבל אני איני מתלונן ושמח בבריאותן, ומאחל גם לך בריאות לאורך שנים. לסיכום, הנטייה כנראה קיימת. הסוכרת? זאת שאלה פתוחה לעתיד. ואני יותר משמח שעל שאלות פתוחות אין תשובות. מקווה שעם קצת חיוך החשש יהיה פחות מזרה אימה. מאיר

ליעל, אני מסכימה עם כל מה שמאיר ענה לך, רציתי רק להוסיף שכדאי וחשוב וחיוני להיות עם האצבע על הדופק, דהיינו לערוך בדיקות לעתים קצובות. אם חס וחלילה תתגלה אצלך המחלה בראשיתה יהיה קל יותר לטפל בה והסיכויים לסיבוכים יהיו הרבה יותר קטנים. בלי פניקה, אבל זהירות יכולה למנוע הרבה בעיות.