שלום, אני חדשה.

המליצו לי לחפש פורומי תמיכה לסכרת ומצאתי את זה. אולי אמצא פה קצת תשובות לבעיות שלי.. שוטטתי לי קצת בפורום הזה אך לא מצאתי שאלות דומות לשלי אז תרגישו חופשי להגיד לי להתחפף.. העיצוב מזעזע והפירסומות ממש מציקות אז לא העמקתי בחיפושי. אז ככה.. אני בת 24 ויש לי סכרת (אוהבים אותך..). את הסכרת גילו אצלי לא מזמן (חודשיים בערך) ומאז החיים שלי הם פשוט סיוט. אני אוהבת לאכול אני מודה בזה ולא מתביישת. ואני אוהבת לאכול את מה שטעים לי שזה כמעט כלום חוץ מפחמימות... אפילו מתוק אני בקושי אוכלת בד"כ, כאילו לפני הסכרת. אני צימחונית מגיל מאוד צעיר לכן לאכול בשר זה לא בשבילי. גם ירקות אני ממש לא אוהבת חוץ מבסלט וגם זה, כמה כבר אפשר לאכול?! הדיאטנית שלי מאשרת לי לאכול 3 מנות פחמימות לארוחה (תודה רבה לך באמת) אבל אני לא אוהבת ולא רגילה לאכול הרבה פעמים ביום, ארוחת בקור למשל אני ממש לא אוכלת.. אני אוכלת בפעם הראשונה במשהו כמו 2 בצהריים מינימום ואז אני אוכלת אולי עוד ארוחה (שגם ממנה אני מנסה לרדת לאט לאט) וזהו. פעם הייתי רגילה, לפי החישוב של יקירתי הדיאטנית, לאכול משהו כמו 10 מנות וזה רק בתור התחלה אז תבינו את המצוקה שלי. בנתיים אני רעבה כבר חודשיים ברציפות, אפילו בזמן שאני אוכלת ואחרי זה אני מתה מרעב... הדיאטנית היקרה שלי אמרה לי שאני מרעיבה את עצמי וייעצה לי לאכול 3 ארוחות, מה שניסיתי ועוד יותר גרם לי לרעב.. זה רק פותח לי ת'תאבון הרבע פיתה הזו.. בגלל זה החלטתי לרדת לארוחה אחת, כשאני בצום הרבה זמן יותר קל לסבול את זה... ניסיתי אוכל לסוכרתיים, לא רק שאני צריכה לקחת משכנתא כדי לקנות אותו הוא גם טעים כמו משהו שישב איזה חודש מחוץ לשקית.. (איכס ושוב איכס) משקאות חמים אני פשוט כבר לא שותה כי אני לא סובלת את כל הסוכרזית הזו... כנ"ל לגבי לחם קל פיתה קלה (מה זה? קרש שאפו אותו?) וכל שאר המזונות הדיאטים... כל המעדנים הקלים זה כמו חומוס מתוק זה פשוט מגעיל אותי!! בקיצור אני לתומי חשבתי, אני אנסה את זה לכמה זמן ואז אם לא יילך ימצאו לי פיתרון הולם.. חשבתי לא נכון. השבוע הייתי שוב אצל הצוות המומחה שאמור לטפל בי וכל מה שהם יכלו להגיד לי זה כמה שהם מרוצים ממני שירדתי פאקין 5 קילו.. 5 קילו!?!? מה זה לעומת סבל ניצחי! לישון בלילה אני לא יכולה בגלל הרעב הזה כל היום.. לתפקד עוד פחות.. אז מה זה 5 קילו!? הרופא שלי הבהיר יפה מאוד שהוא לא מתכוון לתת לי שום אינסולין שלפי דעתי יכול להיות הדבר היחיד שיציל אותי מהסיוט המתמשך הזה.. לאכול שוב כרגיל? אני לא יכולה אני ארגיש כל הזמן רע שאני "מרעילה את הגוף שלי"... תגיד לי אתה ד"ר נכבד שמנהל את הפורום הזה באה אלייך פציטנית שכמעט בוכה לך באמצע המשרד שלך.. תגיד לה איזה יופי שירדת 5 קילו או תנסה לעזור לה? טוב קיצור אני לא אבלבל לכם יותר ת'מוח.. אם יש לכם משהו להגיב לי אשמח גם אם זה תעופי מפה ולכי לפורום פסיכיאטריה.. ביי לכם.

יש לך כשרון לכתוב הרבה וכמעט לא לכתוב כלום! קיים אוכל מעולה לסוכרתיים,יקר זה נכון! את במסלול בטוח של הרס עצמי - ארוחה אחת ביום???! - גם לאדם בריא זאת מתכונת בטוחה לאולקוס. את חייבת לחלק את סה"כ האוכל היומי שלך למספר רב של ארוחות (בדרך כלל 5 ) קל להגיד קשה לעשות. לא נראה לי שאת זקוקה לפסיכיאטר, יותר מתאים פסיכולוג.

תודה רבה לך שמה שאני מרגישה הוא בענייך "כלום". על היקר יכלתי להתגבר למרות שמצבי הכלכלי לא בשמיים בכלל אבל הטעם?? נוראי!! בקשר לארוחה אחת, אני יודעת שזה לא טוב לקיבה אני בנאדם עם "היסטוריה" של בעיות קיבה אבל כרגע אני רואה את זה כאמצעי נגד הרעב.. ככול שאני אוכלת פחות ארוחות הוא פחות מציק לי אז מי אתה שתגיד לי שאני "חייבת" לאכול 5 ארוחות? פסיכולוג\פסיכיאטר לא אופציה. אני חכמה מדי.. :-)

לליקוי ירח, האם את טייפ 2 ? בגילך ? אם כך, אם תורידי במשקל, ואם תתחילי להתעמל, ותאמצי דיאטה מתאימה, סיכויים טוב שתגיעי לאיזון, ואולי זאת תהיה נחמתך ? הדבר האחרון שמותר לסבול ממנו הוא רעב. האם את נוהגת למדוד את רמות הסוכר בזמן שאת רעבה ? מה אהבת לאכול ? אני צמחונית, ולדעתי לצמחונים לפעמים אפילו יותר קל למצוא תזונה מתאימה. יותר תשומת לב לאורח החיים, רכישת הרגלים נכונים חשובים לסוכרתיים וחשובים בעצם לכל אדם אשר חושב על העתיד.

לליקוי ירח, האם את שולטת באנגלית ? אם כן, חפשי ב: http://www.diabetes.org תמצאי חומר רב שיענין אותך, אפילו מעין "קורס" בנושאים שהתיחסת אליהם, מה לאכול, מתי, כיצד למדוד כמויות, מה מעלה את רמות הסוכר ועוד.

אני מודעת לזה שאני צעירה. למרות שלפי המחקר הקטן שעשיתי אתמול מה שיש לי זה בכלל לא נקרא סכרת כי אין לי בזמן האחרון מעל 125 בצום ובטח שלא מגיע לי ל 250 בין הארוחות (כאילו אחרי האוכל). הפעם היחידה שהיה לי 220 זה היה אחרי ארוחה ממש גדולה ואחרי זה עוד קינוח (הפעם היחידה בחודשיים האלה). היום בדקתי למשל את הסוכר שלי: לפני אוכל, 119, אחרי אוכל 132, זה דיי נורמאלי יחסית לא? אפילו ללא סוכרתיים לפי מה שהבנתי.. אבל זה רק בגלל שאני שומרת על הדיאטה הלא אפשרית הזו. אכלתי אגב חצי לחמניה עם גבינה ועגבניה... מה אני אוהבת לאכול? פחמימות פחמימות ושוב פחמימות. זה האוכל שתמיד היה אהוב עליי ותמיד יהיה.. אני לא אוהבת אפילו טיבעול למינהם במיוחד.. יש כאלה שאני דיי בסדר איתם כמו חלק מהתבשילים אבל זה המון כסף לקנות את זה בכל פעם... שאלת אותי, האם את נוהגת למדוד את רמות הסוכר בזמן שאת רעבה, אז כל פעם שאני מודדת הוא זמן שאני רעבה כיוון שאני תמיד, תמיד רעבה. כל הזמן.. אפילו אחרי הארוחה ההיא הגדולה, 10 דקות ואני שוב מתתי מרעב...

על אילו ערכים מדובר, אח"כ אשמח לשתף אותך בנסיון שלי, נראה שאני מאוד מבינה אותך גם אני בשלבי הפנמה, כמה חודשים, אבל מצאתי דרך, מנסים לשרוד, יש ימים יותר טובים ופחות טובים, אשמח לשתף אותך אם תרצי...

הערכים, כפי שהסברתי באחת ההודעות, הם דיי נורמאלים יחסית.. אבל זה דורש ממני להיות רעבה מאוד כל הזמן... בהחלט אשמח לשמוע ממך, אולי משהו מנסיונך יוכל לעזור לי.

לתות מאת גל עטרה אולי תשתפי את כולנו זה צרך להיות מעניין מאוד בשביל זה אנחנו פה גם בשביל לעזור לך אפילו אם זה רק בעיצה טובה ממתינה לתשובה גל עטרה תות כתב/ה: > > על אילו ערכים מדובר, אח"כ אשמח לשתף אותך בנסיון שלי, נראה שאני > מאוד מבינה אותך > גם אני בשלבי הפנמה, כמה חודשים, אבל מצאתי דרך, מנסים לשרוד, יש > ימים יותר טובים ופחות טובים, אשמח לשתף אותך אם תרצי...

שלום לכוחמולוגית מאת גל עטרה אל תתחכמי עם הרופא ואל תתחכמי עם עצמך סוכרת זה לא משחק וגם לא החיים אם לא תשימי לב לעצמך,תגלי שלא רק הסוכר "על הגובה" אלה גם לחץ הדם וזה לא מצחיק בכלל אם תתעלמי זה לא יעלם כי אם יחמיר ואם אמרו לך שירדת -5ק"ג את לא צריכה להתלונן על רעב אלא להתחיל להוריד יותר קרוב לודאי שמשקלך אינו מחמיא וגם לא הסוכרת החיים זה לא מסטיק שלועסים וזורקים שמעי בקולי ובקול היוצים והתחילי לאכול לא רקמה שטעים אלה גם ובעיקר מה שמתאים אשמח לקבל תגובה גל עטרה

קודם כל אני לא חושבת שאני חוכמולוגית ואני בטח ובטח לא מנסה לתחמן אף אחד. אני עושה מה שאני יכולה כדי לשרוד את המצב שנקלעתי אליו, יכול להיות שלא בדרך שהכי מקובלת אבל זה מה שאני יכולה לעשות כרגע. הצוות הרפואי שמטפל בי, והיית מבינה את זה אם היית קוראת את כל מה שאני כתבתי, מאוד איכזב אותי. אז לא נותר לי אלא לעזור לעצמי, לעשות מה ש*אני* יכולה לעשות כדי לגרום לרעב הזה להציק קצת פחות. לדעתי, 5 10 או אפילו 50 קילו זה לא מה שמשנה. זה בולשיט את יודעת כמה זמן יכול לקחת לי להעלות את זה אם אני רוצה? בדיוק 3 ימים. מה קשה למצוא דברים, לטגן אותם ולאכול אותם כל היום..? אבל זה לא מה שאני רוצה. אני לא מחפשת לעשות "דווקא". ממש לא. מה שאני כן רוצה זה שיעזרו לי כמו שמגיע לי ולא ישלחו אותי לאכול 2 פרוסות לחם בארוחה ולסתום את הפה. אני לא צריכה להתלונן על הרעב? פעם היית רעבה חודשיים ברציפות, כל הזמן? אפילו אחרי שאת אוכלת פי 4 ממה שמותר לך? המשקל לא מפריע לי. תמיד הייתי שמנה ואם למישהו לא טוב הוא יכול ללכת. להפך, זה שאני מורידה במשקל רק מפריע לי יותר כי עשיתי את זה תוך כדי יסורי תופת. אני, כמו שכבר אמרתי פה, בנאדם עם היסטוריה של בעיות בקיבה. הרעב לא סתם מציק לי אלא ממש כואב. זה כמו סכין בקיבה ממש!

שלום לכוחמולוגית מאת גל עטרה אל תתחכמי עם הרופא ואל תתחכמי עם עצמך סוכרת זה לא משחק וגם לא החיים אם לא תשימי לב לעצמך,תגלי שלא רק הסוכר "על הגובה" אלה גם לחץ הדם וזה לא מצחיק בכלל אם תתעלמי זה לא יעלם כי אם יחמיר ואם אמרו לך שירדת -5ק"ג את לא צריכה להתלונן על רעב אלא להתחיל להוריד יותר קרוב לודאי שמשקלך אינו מחמיא וגם לא הסוכרת החיים זה לא מסטיק שלועסים וזורקים שמעי בקולי ובקול היוצים והתחילי לאכול לא רקמה שטעים אלה גם ובעיקר מה שמתאים אשמח לקבל תגובה גל עטרהליקוי ירח כתב/ה: > > המליצו לי לחפש פורומי תמיכה לסכרת ומצאתי את זה. אולי אמצא פה > קצת תשובות לבעיות שלי.. שוטטתי לי קצת בפורום הזה אך לא מצאתי > שאלות דומות לשלי אז תרגישו חופשי להגיד לי להתחפף.. העיצוב מזעזע > והפירסומות ממש מציקות אז לא העמקתי בחיפושי. > אז ככה.. אני בת 24 ויש לי סכרת (אוהבים אותך..). את הסכרת גילו > אצלי לא מזמן (חודשיים בערך) ומאז החיים שלי הם פשוט סיוט. אני > אוהבת לאכול אני מודה בזה ולא מתביישת. ואני אוהבת לאכול את מה > שטעים לי שזה כמעט כלום חוץ מפחמימות... אפילו מתוק אני בקושי > אוכלת בד"כ, כאילו לפני הסכרת. אני צימחונית מגיל מאוד צעיר לכן > לאכול בשר זה לא בשבילי. גם ירקות אני ממש לא אוהבת חוץ מבסלט וגם > זה, כמה כבר אפשר לאכול?! הדיאטנית שלי מאשרת לי לאכול 3 מנות > פחמימות לארוחה (תודה רבה לך באמת) אבל אני לא אוהבת ולא רגילה > לאכול הרבה פעמים ביום, ארוחת בקור למשל אני ממש לא אוכלת.. אני > אוכלת בפעם הראשונה במשהו כמו 2 בצהריים מינימום ואז אני אוכלת > אולי עוד ארוחה (שגם ממנה אני מנסה לרדת לאט לאט) וזהו. פעם הייתי > רגילה, לפי החישוב של יקירתי הדיאטנית, לאכול משהו כמו 10 מנות > וזה רק בתור התחלה אז תבינו את המצוקה שלי. בנתיים אני רעבה כבר > חודשיים ברציפות, אפילו בזמן שאני אוכלת ואחרי זה אני מתה מרעב... > הדיאטנית היקרה שלי אמרה לי שאני מרעיבה את עצמי וייעצה לי לאכול > 3 ארוחות, מה שניסיתי ועוד יותר גרם לי לרעב.. זה רק פותח לי > ת'תאבון הרבע פיתה הזו.. בגלל זה החלטתי לרדת לארוחה אחת, כשאני > בצום הרבה זמן יותר קל לסבול את זה... ניסיתי אוכל לסוכרתיים, לא > רק שאני צריכה לקחת משכנתא כדי לקנות אותו הוא גם טעים כמו משהו > שישב איזה חודש מחוץ לשקית.. (איכס ושוב איכס) משקאות חמים אני > פשוט כבר לא שותה כי אני לא סובלת את כל הסוכרזית הזו... כנ"ל > לגבי לחם קל פיתה קלה (מה זה? קרש שאפו אותו?) וכל שאר המזונות > הדיאטים... כל המעדנים הקלים זה כמו חומוס מתוק זה פשוט מגעיל > אותי!! > בקיצור אני לתומי חשבתי, אני אנסה את זה לכמה זמן ואז אם לא יילך > ימצאו לי פיתרון הולם.. חשבתי לא נכון. השבוע הייתי שוב אצל הצוות > המומחה שאמור לטפל בי וכל מה שהם יכלו להגיד לי זה כמה שהם מרוצים > ממני שירדתי פאקין 5 קילו.. 5 קילו!?!? מה זה לעומת סבל ניצחי! > לישון בלילה אני לא יכולה בגלל הרעב הזה כל היום.. לתפקד עוד > פחות.. אז מה זה 5 קילו!? הרופא שלי הבהיר יפה מאוד שהוא לא > מתכוון לתת לי שום אינסולין שלפי דעתי יכול להיות הדבר היחיד > שיציל אותי מהסיוט המתמשך הזה.. לאכול שוב כרגיל? אני לא יכולה > אני ארגיש כל הזמן רע שאני "מרעילה את הגוף שלי"... תגיד לי אתה > ד"ר נכבד שמנהל את הפורום הזה באה אלייך פציטנית שכמעט בוכה לך > באמצע המשרד שלך.. תגיד לה איזה יופי שירדת 5 קילו או תנסה לעזור > לה? טוב קיצור אני לא אבלבל לכם יותר ת'מוח.. אם יש לכם משהו > להגיב לי אשמח גם אם זה תעופי מפה ולכי לפורום פסיכיאטריה.. ביי > לכם.

בוקר טוב, חפשו תפריטים ושיטות הרזיה, אגב רוב הדברים מתאימים לחולי סכרת, האתר באנגלית: http://www.drsears.com

שלום לך, לא נותר לי לאחר כל העצות שקבלת אלא להפנותך למידע המרוכז בעברית פשוטה בספר: "סוכרת - לחיות עם להרגיש בלי". אם לאחר קריאתו, כולל הפרקים הרלבנטים לגביך עדיין תהיינה קושיות וצורך בהבהרות - נשמח לענות בברכה הד"ר שבאת אליו " בוכיה באמצע המשרד" (אצלי זו מרפאה..)

לד"ר יורם קנטור הנכבד מאת גל עטרה אני לא באה לאף אחד לבכות במרפאה אם אני רוצה לבכות אני פשוט בוכה לעצמי ומרטיבה את כל הממחטות שיש בחבילה, אבל זה לא קורה לי לעיתים תכופות אנחנו רק בני אנוש וכל בן אנוש פורץ לפעמים בבכי, עם כל הכבוד לך אשמח לקבל תגובה גל עטרה