קשר סיבתי להחמרה במצב נפשי עד כדי אשפוז

דיון מתוך פורום  משפט ורשלנות רפואית

15/02/2006 | 14:31 | מאת: יפית

ברצוני לברר סוגיה משפטית שקשורה למשבר נפשי שעברתי בחודשים האחרונים. אני מתגוררת באיזור חדרה מזה כשנה ומאחר ואני מחוסרת תעסוקה ללא עבר מסודר ושהייה במזרח הגעתי למרכז של חברת אג'נס תחת הגג של תוכנית ויסקונסין או בשמה הישראלי והציני מאד בעיני כנפגעת התוכנית, תוכנית מהל"ב. אני מאובחנת כבר שנים רבות כבעלת הפרעת אישיות גבולית וציקלותמיה שזו צורה קלה יחסית של מאניה דפרסיה עם תופעות נלוות כמו התמכרויות, הפרעות אכילה וכד'. רוב השנים האחרונות מאז הטיפול הפסיכיאטרי פסיכולוגי האחרון שלי שהסתיים בשנת 2001 העברתי בחוסר עבודה או בעבודה עצמאית חלקית בתחומי הרוחניות מהבית בתקשור וטיפול באנשים ע"י קריאת הילות וטיפולי הילינג. לאחר החמרה במצב הנפשי שלי בסוף 2003 הרגשתי שאני לא מסוגלת לטפל יותר גם לא בצורה החלקית מאד בה עבדתי מטופל אחד ליום ובסוף שנה זו השכרתי את הדירה שבה גרתי וממנה גם עבדתי ולאחר כמה חודשים של תסכול שבהם ניסיתי אופציות שונות ומשונות להמשך, התאפשרה לי נסיעה למזרח שהיתה בעצם הדרך שלי לריפוי ולחזרה לאיזון כי אני מודטת ויפאסאנה כבר יותר מעשר שנים וזה בעצם הכלי העיקרי שעזר לי לאורך השנים לשמור על תפקוד חברתי ושליטה עצמית יחסית נורמטיבית ללוקים בהפרעת האישיות הזו. אמנם הייתי בשוליים החברתיים עקב הרוחניות והרגישות האנרגטית המוגברת מאד אבל השתמשתי בזה לתועלת שלי ושל אחרים בכך שהעמדתי את כישורי שהם גם מקור הסבל (העדר גבולות ורגישות מוגזמת מאד לרגשות והתחושות של האחרים בסביבה) לגשר ביני לבין העולם. כשחזרתי מהמזרח אחרי מסעות ארוכים של מדיטציה הייתי רגועה ומאוזנת מאד מצד אחד ומצד שני הרגישות שלי התחזקה עוד יותר וכך עזבתי את העיר ועברתי לישוב קטן יותר. בפרוייקט ויסקונסין הסברתי שיש לי עבר פסיכיאטרי ושאני מגישה גם בקשה לקצבת נכות על סמך היותי מאובחנת בהפרעת אישיות אם כי לא הייתי זקוקה לשום טיפול, לאחר כחודשיים של עבודה אינטנסיבית מבחינתי 30 שעות שבועיות עם ילדים בגן כסייעת נוספת הגעתי כבר להתפרצות מחודשת של הפרעות אכילה, תופעות של היפר ובלבול וחרדות. כשנפגשתי עם הפסיכולוג התעסוקתי בתוכנית לאחר שהגשתי את התביעה לביטוח לאומי הוא סרב לתת לי הקלות בתוכנית למרות תחינותי ועוד הסביר לי שאם לא ימצאו לי עבודה במהלך התקופה של העבודה הקהילתית אני אפסיק לקבל גם את ההבטחת ההכנסה. החרדות שלי וחוסר התפקוד שלי הגיעו לרמה כזו שבסוף נובמבר בדיוק חודש אחרי הפגישה לאחר כארבע שנים ללא קשר עם מימסד של בריאות הנפש פניתי מרצוני לפסיכיאטרית בשער מנשה וביקשתי טיפול שבהמלצתה בגלל הכאוס בו הייתי התחיל משבוע אשפוז. אני רוצה לתבוע, הפרעת האישיות הזו מוחמרת ומושפעת ממצבי לחץ. האם הסיפור שהבאתי יכול לתת בסיס לקשר סיבתי בין הסירוב לתת לי הקלות במסגרת של התוכנית לבין הקריסה, האשפוז והטיפול. אני רוצה רק לציין שהתקופה הקודמת שבה נזקקתי לשירותי מערכת של בריאות הנפש קשורים גם לתקופה שבה עבדתי בצורה מסודרת ושחוסר יכולת עמידה במסגרות הוא אחת מהתכונות של הפרעת האישיות. מצטערת על האורך אבל חשבתי שהפרטים חשובים כדי לחוות דעה.

לקריאה נוספת והעמקה
16/02/2006 | 18:45 | מאת:

יפית שלום לא הבנתי את מי את רוצה לתבוע. מכל מקום אינני רואה שיש לך עילת תביעה זכותך להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה ע"פ נכות כללית.

16/02/2006 | 18:54 | מאת: יפית

שהפסיכולוג התעסוקתי והעובדים שבה התעלמו מחוו"ד שמסבירה את הקשיים שלי והתעקשו לשלוח אותי לעבודה קהילתית בהיקף מלא של 30 שעות שבועיות למרות שהתלוננתי על החמרה במצבי התפרצות מחודשת של הפרעת אכילה, חרדות והצפה מוגברת מבחינת התנודות במצבי הרוח. מדובר כאן באיפיון אישיות שהוא רגיש ללחץ, נכון שיש הפרעת אישיות וככזו אני סובלת מחוסר יכולת להתשלב בצורה תקינה בשוק העבודה, ביטוח לאומי פסק לי רק 28% נכות שאינם מזכים אותי בעזרה מעבר אולי להסבה מקצועית שבמקרה שלי לא ממש עוזרים כי הקושי שלי הוא ההימצאות בעבודה לא היעדר כישורים. ההידרדרות במצב היא תוצר של לחץ ועל כך בעצם אמורה להיות התביעה כלפי החברה, שהיתה לה האחריות מאחר והיתה בידה האינפורמציה על קשיי הנפשיים להשים אותי במסגרת מתאימה ובחרה שלא לעשות זאת. אם עדיין נראה לך שאין לי בסיס לתביעה אז זה אומר שהם היו פטורים גם אם היו שמים מישהו עם מחלה פיזית תוך התעלמות מכללי הזהירות והאדם למשל היה חוטף התקף לב כתוצאה מהסטרס למרות שעורקיו אולי היו סתומים גם קודם והמעביד ידע על כך?

16/01/2008 | 23:37 | מאת: ליאור ליבוביץ'

1.גם אם אדם יביא המלצות מרופאים-מומחים כאלה ואחרים וסיכומי ועדות-רפואיות חיצוניות כאלה ואחרות - עדיין יצטרך לעבור את הרופא-התעסוקתי של AGENS כדי שזה יתן מילתו האחרונה בעיניין . 2.אבקש להזכיר את ניגוד האינטרסים בה נמצא ועובד הרופא-התעסוקתי: א)מחוייבותו למשלם לו (AGENS) !!! ב)שבועת-הרופאים !!! 3.כך-יוצא,שרופאים-תעסוקתיים (והיו 2 כאלה) שהעזו להביא תמונת-ראי של מצב החולים - מצאו עצמם אחרי זמן לא רב מחוץ לכותלי AGENS בטיעון:"סיום חוזה העסקה" !!! 4.לעומתם,רופאים-תעסוקתיים (ויש 2 כאלה) ש"כן-ירקדו" לצלילי AGENS - יזכו לאמון המערכת - דוגמאות ??? א)רופא-תעסוקתי - שימחוק וכמה שיותר איסורים שרשם הרופא-התעסוקתי שלפניו ובכלל - יזכה לאמון המערכת !!! ב)רופא-תעסוקתי (אותו-אחד) - המתעלם מהחמרת מצב-רפואי של מובטלת אחת ומתעקש שהיא סוס-עבודה - יזכה לאמון המערכת !!! ג)רופא-תעסוקתי (אותו אחד) - האומר למובטלת שניה:"המלצות הרופא-המומחה אינן מקובלות עלי - תלכי לרופא-מומחה אחר" - גם יזכה לאמון המערכת !!! ד)רופאה-תעסוקתית - האומרת למובטלת שלישית:"תגידי,השגעת ??? אם ארשום לך פטור יעיפו אותי מפה" - גם היא תזכה לאמון המערכת !!! 5.למרות טענות AGENS ש"לא מתערבים כהוא-זה בעבודת הרופא-התעסוקתי" - בפועל, דיבורים לחוד ומעשים לחוד - ורופא-תעסוקתי ש"לא-ירקוד" לצלילי AGENS לא יאריך ימים במשרתו בחברה !!! 6.בברכה .