רופא שהוא גם עורך דין

לעו"ד דייויס שלום, השאלה האם עדיף עורך דין שהוא גם רופא, היא שאלה שבוודאי קשה לך לענות עליה באובייקטיביות שכן אתה (מה לעשות) אינך רופא. יכולת להסתפק בקביעה כי אין בשילוב המקצועות משום יתרון ואולם הנסיון שלך להציג את השילוב כנחות על ידי הקביעה ש"המובילים בבתחום" דווקא אינם רופאים, הוא אינו מדוייק ואף מטעה וחבל.אחרי הכל שילוב המקצועות (רופאים שהסבו לעורכי דין) הוא עדין צעיר בארצנו ולמרות זאת ישנם כבר היום עורכי דין שהם גם רופאים אשר נמנים על ה"מובילים בתחום" ולהם לקוחות רבים והצלחות מרשימות. לצורך הפרופורציה די אם נביט על המובילים במקצוע בארה"ב שם ההסבה מעולם הרפואה למשפט התרחשה לפני שלושה עשורים ורב עורכי הדין המובילים בתחום רשלנות רפואית הם גם רופאים. הסיבה לכך נעוצה ביכולת של עורכי הדין שהם גם רופאים להתמודד עם החומר הרפואי בקלות רבה ולא להיות תלויים בחסדי מומחים שונים. יכולתם גם טובה יותר בעריכת חקירות נגדיות ועוד ועוד. ואולם ישנם עורכי דין שאינם רופאים והם עושים עבודה מצויינת. בקיצור בבחירת עורך הדין יש להסתמך על המלצות, התרשמות ישירה מעורך הדין, הצלחות בעבר.

שי שלום נשאלתי אם יש עדיפות להיותו של עו"ד גם רופא והשבתי כי למיטב ידיעתי אין. לא היתה לי כל כוונה לפגוע ברופאים המשמשים כעורכי דין, ואם השתמעה מהתשובה פגיעה מסוימת אני מתנצל על כך. יחד עם זאת אני עומד על דעתי שאין לעו"ד שהוא רופא כל יתרון, והעובדה שאיני רופא אינה מקשה עלי להשיב באוביקטיביות על השאלה כלל וכלל לא. התשובה נעוצה בכך שהמיומנות הנדרשת מעו"ד העוסק בתביעות רשלנות רפואית היא הבנת ההבדל בין הסטנדרטים המשפטיים והרפואיים. אינך צריך להיות רופא כדי להבין שפעולה מסוימת, כגון איחור באבחנה, היא פעולה רשלנית. נהפוך הוא מניסיוני היכולת לעשות את האבחנה מחייבת מיומנות משפטית ולראיה הסטנדרטים המשפטיים נקבעים ע"י בתי המשפט אף שלא יושבים שם רופאים. אשר לקביעתך כי עלינו ללמוד מארה"ב גם כאן איני מסכים איתך. אני חבר בארגון אמריקאי של רופאים ועורכי דין המחזיקים בשני התוארים (כ - 3000 חברים). למיטב ידעתי רוב החרופאים שלמדו משפטים נשארו בתחום הרפואי, ועורכי הדין המצליחים לא עשו זאת לא בגלל שהם היו רופאים אלא שיש להם מיומנות כאמור.