לעו"ד דייויס
דיון מתוך פורום משפט ורשלנות רפואית
תודה על התשובה, אבל עם כל הכבוד נראה לי שקצת החמצת את הפואנטה. הבעיה שלי אינה מי ישלם את עלות הבדיקה הפרטית שביצעתי, את זה אני מוכן לספוג, אבל לא את המחשבה המטרידה שקופת החולים חוסכת בבדיקות תוך סיכון ממשי של בריאותם של החולים, וחבלה בסיכויי ההחלמה שלהם במידה ויגלו מאוחר מדי מאיזו מחלה הם סובלים. הנושא כאן הוא ההרתעה. אז אחדד את שאלתי - האם אין די בהוכחה שאילמלא הייתי מבצע את הבדיקה (שהרופא של קופת החולים קבע נחרצות שהיא מיותרת וגם לא הציע כל בדיקה חלופית), היה נגרם לי נזק בלתי הפיך או לפחות סבל מיותר בעתיד, כדי להוות עילה לתביעה ? איני מעוניין בכל פיצוי כספי, אלא בתחושת ביטחון שכאשר אני פונה לרופא עם בעיה כלשהי, השיקולים שלו יהיו רפואיים נטו ולא כלכליים או כל שיקולים זרים אחרים. מתוקף היכרותך את המערכת הרפואית, כיצד לדעתך אפשר להגשים שאיפה צנועה זאת ? בתודה על תשובה קצת יותר מעמיקה לשאלה שאני בטוח מטרידה אנשים רבים נוספים, ניזוק בפוטנציה (ואילמלא התושייה שלי, ניזוק בפועל)
לשואל הנכבד שלום לבעיה שאתה מציג אין תשובה חד משמעית. זכותן של קופות החולים לנהל את שירותי הבריאות באופן שיוכלו לתת את השירותים בלא להיקלע לגרעון כלכלי. הנושא מורכב במיוחד נוכח הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד - 1994 המטיל על הקופות מגבלות כלכליות. מאידך, זכותו של המטופל לקבל טיפול רפואי נאות הן לפי חוק הבריאות הנ"ל והן לפי חוק זכויות אלה. בתווך שבין הזכויות והחובות הנ"ל נמצא המטופל שעלול להיטחן בבירוקרטיה של ההנחיות וההוראות הפנימיות של קופות החולים. אך לא רק המטופל. גם הרופאים המטפלים נמצאים בכפל נאמנות למעסיק שלהם אשר כופה עליה הסדרי עבודה כאמור ובין נאמנותם למטופל. אם קופת החולים טעתה ונגרם נזק הרי היא צפויה להיתבע לפיכך עליה לנקוט אמצעי זהירות. מכאן שהתשובה במישור המקרו היא שקופות החולים ימשיכו לכלכל את צעדיהם לפי האינטרסים הכלכליים כאמור ובמישור המיקרו ר' תשובתי הקודמת אליך.
