מאזין רדום, עד לאן מגיע?
דיון מתוך פורום נוירולוגיה
יש לי רקע תאורטי (שנקטע - לימודי נקטעו באמצע), ועקב בעלה של דודה שלי שעבר אירוע מוחי ושוכב במיטה בבית חולים (חזר להכרה אבל יושן ומתעורר כל פעם ונרדם שוב פעם וחוזר חלילה). ביררתי עם הרופאים בחדר רופאים, והם אומרים שזה לא חוסר הכרה עוד הפעם, אלא הוא יושן כי הוא עייף וצריך להתאושש. התעורר בי צורך לקבל תשובות לשאלות שלי. אבקש ממך הד"ר מריאטה אנקה, לנסות להשיב לי על השאלות שמאוד מעניינות אותי במיוחד כשאני מבקרת אותו בבית חולים. האם כאשר מושמעת שיחה ביזמן שבנאדם רדום: 1). המאזין (הרדום) מצליח להוציא את המאפיינים הפונולוגים מן הסיגנל האקוסטי (מאפיינים פונולוגים שכבר מאוחסנים בזכרון לטווח קצר) של הדוברים המשוחחים ? המאזין הרדום מצליח להוציא מידע מן הסיגנל האקוסטי ? 2). המאזין הרדום מצליח להמיר באופן תקין את המידע האקוסטי למידע סנסורי ? 3). "מידע לשוני" קיים (הכולל ידע פונולוגי, סמנטי של השפה, תחבירי, לקסיקלי וכו') נמצא במילא בזכרון לטווח ארוך. אמורה להתבצע "התאמה" בין המידע שהוצא מן הסיגנל האקוסטי לבין אותו "מידע לשוני" קיים שנמצא כבר בזכרון הארוך טווח. האם המאזין (הרדום) מצליח לבצע את ההתאמה הזאת ?
שלום לך אין לי אפשרות להבין את שאלותיך המורכבות מבחינה לנגביסטית . צריך לפנות אותן לרופאים שמכירים את החולה , את מצבו ההכרה היום , את מיקום ורמת הפגיעה המוחית כדי לאשר חבנת השפה או חלק ממנה . יש במוח מרכזים להבנת הדיבור שיכולים להישמר בזמן שמרכז לביצוע הדיבור פגוע , אז החולה מבין (לא ניתן לדעת עד כמה מדויק ) ולא מסוגל להגיב . לגבי שמיעה , במידה ואין פגיעה באיזור השמיעה המרכזית , יכולה להיות שמורה גם אצל חולה מחוסר הכרה באופן כרוני , לכן גם משתמשים בגירוי שמיעתי , מוזיקה, דיבור , אצל החולים בקומה ממושכת . כל טוב
